מֶלְתָּחָה
1, ש"נ, — חדר או תבה או ארון ששומרים שם בגדים, Kleiderschrank, Garderobe; garderobe; wardrobe: ויאמר לאשר על הַמֶּלְתָּחָה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל מ"ב י כב. — ואמר המשורר: צמר צחר פשתה כלבנת שלג מזהרת, במלתחה חלקה וטהורה אוגרת שי"ר, הצלחת הבית.
1 לא נתברר בודאות מקור מלה זו. ר' יוחנן פרשה בדרך דרש: מאי מלתחה א"ר אבא בר יעקב א"ר יוחנן דבר הנמלל ונמתח גיט' נט.. עקילס תרגם στολισμοῦ, שפרושו המלבושים. קצת החדשים מביאים לה חבר מלשון אתאפ' אלתחה, כתנת. וקצתם סֹברים כי היא המלה האשורית מלתכת, חדר, אך זה דחוק. וקצת הקדמונים (ריב"ג ואחרים) סברו שהוא הפוך מן חתל. ת"י: קומטריא, ובערב' קמטר תאבות ריב"ג.