° 1, — בדקדוק, הנגינה כשהיא באה על התנועה האחרונה של המלה: ל' מלרע (מסורה שופט' ו ג). וכאלה הרבה כלם נגינתם מלרע (מנחם, ערך אפן). והנה אבאר מקצת המשקל אשר יהיו מלרע על משקל פָעָל וכו' היא כולה קמוצה קמץ גדול וטעמה תחת העין אשר היא האות השני והוא הנקרא מלרע כמו עשן העין והשין בקמץ והטעם תחת השין (תשו' תלמידי מנחם על דונש 55). ופרוש מלרע שכל שם או שם פועל שהוא מג' אותיות יעמוד בו השוכן הנח בין פה השם והעין וגם יעמוד בו שוכן שני בין עין השם והלמד והוא הנקרא מלרע (ראב"ע, ספר הנקוד לר"י חיוג). — ועי' עוד בערך מִלְעֵיל.