* 1, מָמָל2, מֶמֶל3, ש"ז, — מַפְרֵכָה: מאימתי תורמין את הזיתים וכו' משיביא זיתים בקופה ונותן לתוך הממל ומהלך בהם שתי וערב (ר' יוסי בר"י, תוספת' תרומ' ג יג). אם רצה מביא זיתים ונותנן תחת הממל והולך ובא עליהן (הוא, ירוש' שם ג ד). נוטל (את השמן בבית הבד) מן העקל ומבית4 הממל5 ומבין חפצים ונותן לחמטה ולתמחוי (מעשר' א ז). המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל6 ואת הבתולות (ב"ב ד ה).
1 כך נקוד במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה (העתק הרב מרגוליוס), וכך נקוד גם בכ"י פריז (ד"ס ב"ב סז:).
2 כך נקוד בקצת משניות מנֻקד' נדפסות.
3 כך הקריאה המסורה של האשכנזים.
4 בכ"י ומן, וכך במדב"מ. ובדפוסים הישנ' ומבין.
5 במדב"מ הממיל.
6 ואמרו בגמ' (שם סז:): ממל מפרכתא. ופרש רגמ"ה: מפרכתא זה כמו קורנס שמפרכין בו הזיתים (כך צ"ל במקום הגרסה הענבים שבנוסחאות) שהן עיקר תשמישי הבד. ע"כ. ר"ח פרש (מובא ברשב"ם שם) וז"ל: אבן נקובה שמכניסין בה עץ ומפרכין בה הזיתים בבית הבד. ע"כ. הערוך הביא שני הפרושים הנ"ל והוסיף: וי"א הבור העליון שכותשין בו הזיתים.