מַמְחֶה

°, ש"ז, — מי שממחה על חברו: כבר נסתלק הזוכה מעל הממחה והמומחה נכנס במקומו ונמצא הכל עשוי ואין המומחה ולא הממחה יכולין לחזור בהם (טור חו"מ, סי' קכו).

חיפוש במילון: