ש"נ, סמי' מַמְלֶכֶת, בכנ' מַמְלַכְתִּי, מַמְלַכְתְּךָ, מַמְלַכְתּוֹ, מ"ר מַמְלָכוֹת, סמי' מַמְלְכוֹת, — א) הארץ שׁמֶלֶךְ מֹלֵךְ עליה, Königreich; royaume; kingdom: ותהי ראשית מַמְלַכְתּוֹ (של נמרוד) בכל ארך ואכד וכלנה בארץ שנער (בראש' י י).  כי הבאת עלי ועל מַמְלַכְתִּי חטאה גדולה (שם כ ט).  ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את מַמְלֶכֶת סיחן מלך האמרי ואת מַמְלֶכֶת עוג מלך הבשן (במד' לב לג).  כן יעשה יי' לכל הַמַּמְלָכוֹת אשר אתה עבר שמה (דבר' ג כא).  והיה כשבתו על כסא מַמְלַכְתּוֹ וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר וכו' למען יאריך ימים על מַמְלַכְתּוֹ הוא ובניו בקרב ישראל (שם יז יח-כ).  והיית לזעוה לכל מַמְלְכוֹת הארץ (שם כח כהׂׂ).  כי חצור לפנים היא ראש כל הַמַּמְלָכוֹת האלה (יהוש' יא י).  ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל הַמַּמְלָכוֹת הלחצים אתכם (ש"א י יח).  ושלמה היה מושל בכל הַמַּמְלָכוֹת מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים (מ"א ה א).  לא נעשה כן (ככסא שלמה) לכל מַמְלָכוֹת (שם י כ).  חי יי' אלהיך אם יש גוי וּמַמְלָכָה אשר לא שלח אדני שם לבקשך (שם יח י).  עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הַמַּמְלָכוֹת האלה אם רב גבולם מגבלכם (עמוס ו ב).  הנה עיני אדני יי' בַּּמַּמְלָכָה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה (שם ט ח).  כאשר מצאה ידי לְמַמְלְכֹת האליל ופסיליהם (ישע' י י).  קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון מַמְלְכוֹת גוים נאספים (שם יג ד).  והיתה בבל צבי מַמְלָכוֹת תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה (שם יט).  הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש מַמְלָכוֹת (שם יד יו).  ונשבת מבצר מאפרים וּמַמְלָכָה מדמשק (שם יז ג).  ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה (שם יט ב).  ידו נטה על הים הרגיז מַמְלָכוֹֹת (שם כג יא).  אתה הוא האלהים לבדך לכל מַמְלְכוֹת הארץ (שם לז יו).  כי הנני קרא לכל משפחות מַמְלְכוֹת צפונה נאם יי' ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם (ירמ' א טו).  רגע אדבר על גוי ועל מַמְלָכָה לנתוש ולנתוץ ולהאביד וכו' ורגע אדבר על גוי ועל מַמְלָכָה לבנות ולנטע (שם יח ז-ט).  והיה הגוי וְהַמַּמְלָכָה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר וכו' אפקד על הגוי ההוא (שם כז ח).  וינבאו אל ארצות רבות ועל מַמְלָכוֹת גדלות למלחמה ולרעה ולדבר (שם כח ח).  הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל מַמְלָכָה ושריה (איכ' ב ב).  להיות מַמְלָכָה שפלה לבלתי התנשא (יחזק' יז יד).  ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי מַמְלָכוֹת (שם לז כב).  וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וּמַמְלָכוֹת קלונך (נחום ג ה).  שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת מַמְלָכוֹת (ישע' מז ה).  כי משפטי לאסף גוים לקבצי מַמְלָכוֹת לשפך עליהם זעמי (צפנ' ג ח).  והפכתי כסא מַמְלָכוֹת והשמדתי חזק מַמְלְכוֹת הגוים (חגי ב כב).  המו גוים מטו מַמְלָכוֹת נתן בקולו תמוג ארץ (תהל' מו ז).  בהקבץ עמים יחדו וּמַמְלָכוֹת לעבד את יי' (שם קב כג).  ויתהלכו מגוי אל גוי מִמַּמְלָכָׂה אל עם אחר (שם קה יג).  ויסר (אסא) מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הַמַּמְלָכָה לפניו (דהי"ב יד ד). — מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, ממלכה שכל תושביה הם כהנים: ואתם תהיו לי מַמְלֶכֶת כהנים וגוי קדוש (שמות יט ו). — עִיר הַמַּמְלָכָה, העיר שבה יֹשֵׁב המלך, שבה מושב הממשלה, Hauptstadt; capitale: כי עיר גדלה גבעון כאחת ערי הַמַּמְלָכָה (יהוש' י ב).  יתנו לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הַמַּמְלָכָה עמך (ש"א כז ה). — בֵּית מַמְלָכָה, כמו עיר ממלכה: ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית מַמְלָכָה הוא (עמו' ז יג). — ב) כמו מְלוּכָה, מַלְכוּת: כי עתה הכין  יי' את מַמְלַכְתְּךָ אל ישראל עד עולם ועתה מַמְלַכְתְּךָ לא תקום בקש יי' לו איש כלבבו ויצוהו יי' לנגיד על עמו (ש"א יג יג-יד).  ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך מַמְלֶכֶת ישראל (שם כד כ).  ויקרע יי' את הַמַּמְלָכָה מידך ויתנה לרעך לדוד (שם כח יז).  נקי אנכי וּמַמְלַכְתִּי מעם יי' עד עולם מדמי אבנר בן נר (ש"ב ג כח).  וידע דוד כי הכינו יי' למלך על ישראל וכי נשא מַמְלַכְתּוֹ בעבור עמו ישראל (שם ה יב). והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את מַמְלַכְתּוֹ (שם ז יב).  ונאמן ביתך וּמַמְלַכְתְּךָ עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם (שם יו).  וְהַמַּמְלָכָה נכונה ביד שלמה (מ"א ב מו).  והקמתי את כסא מַמְלַכְתְּךָ על ישראל לעלם (שם ט ה).  קרע אקרע את הַמַּמְלָכָה מעליך ונתתיה לעבדך (שם יא יא).  ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הַמַּמְלָכָה לבית דוד (שם יב כו).  ותקם ותאבד את כל זרע הַמַּמְלָכָה (מ"ב יא א).  ויהי כאשר חזקה הַמַּמְלָכָה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו (שם יד ה).  ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל מַמְלַכְתּוֹ להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה (ישע' ט ו).  בראשית מַמְלֶכֶת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה (ירמ' כז א).  לך יי' הַמַּמְלָכָה והמתנשא לכל לראש (דהי"א כט יא).  ויקם יהורם על מַמְלֶכֶת אביו ויתחזק (דהי"ב כא ד).