*, (מומחה), שת"ז, לנק' מֻמְחָה, מ"ר מֻמְחִים, מֻמְחוֹת, — מי שֶׁנִּתְמַחֶה בדבר מהדברים, Fachmann; expert: לא כל הימנו לפסול את הדיין המומחה לרבים (תוספת' סנה' ה א). שני דיינין בוררין להן עוד אחד זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה וכו' אם היו כשרין או מומחין אינו יכול לפוסלן (משנ' שם ג א). מי שאינו מומחה וראה את הבכור (בכור' ד ד). ר' טרפון פטור אתה שאתה מומחה לבית דין וכל המומחה לבית דין פטור מלשלם (ר"ע, שם). אם היה (הרופא) מומחה לרבים (ר' יוחנן, ע"ז כז.). — וקַמֵּיעַ מֻמחה: ולא (יצא האיש) בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינה מן המומחה (שבת ו ב). נאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה ריפיתי בו ושניתי ושילשתי (ר' יוחנן, ירוש' שם ו ב). — וכמו שֵׁם, במשמ' אדם שהוא מֻמְחֶה: לא ישחט אלא על פי מומחה (ר' יוסי, תוספת' סנה' א ב). אין מודדין אלא מן1 המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה (ערוב' ה ה). בכור תם בזמן הזה רשאי לקיימו שתים ושלש שנים עד שלא הראהו למומחה משהראהו למומחה נולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש (תוספת' בכור' נ ב). בכור שנפל לבור וכו' ירד מומחה ויראה אם יש בו מום (ר' יהודה, ביצ' נ ד). בא הכתוב ללמדך שאין התרת נדרים אלא מפי מומחים (ר' יונתן, ספרי במד' עג). קירבי דגים ועוברן אין ניקחין אלא מן המומחה (רב, ע"ז מ.). — ומצוי בסהמ"א: מעשה בטבח אחד ששחט וטרף הביאוהו לר' יוחנן אמר לו הבא לי עדים שמומחה לתרנגולין אתה ותפטר (והזהיר, ויקר'). שאין מוסרין מדידת התחום אלא למי שהוא ידוע ומומחה שהוא בקי בדיני המדידה והוא מדקדק במדידה (ר' יהונתן על הרי"ף, ערוב' יז.). אם הודה בבית דין וכו' אבל בפני יחיד אפילו הוא מומחה אין הודאתו בפניו כלום (טוחו"מ פא, בשם תשו' הגא'). שהוא מומחה לרפאות העין (ארח' צדיקים, שער הענוה).