מִמְחָטָה

§ 1, ש"נ, מ"ר מִמְחָטוֹת, — מטפחת שמוחטין בה האף, נהוגה בדבור העברי בא"י, ובאה בפעם הראשונה בהעתון "השקפה" ("השקפה" שנה ד גליון כט).



1 מן שרש מחט, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים