א. מלך
1, ממנו מֶלֶךְ, א. מָלַךְ, מַלְכָּה, מְלוּכָה, מַלְכוּת, מְלֶכֶת, °מַלְכִי, °א. הַמְלָכָה, מַמְלָכָה, מַמְלָכוּת, מַמְלֶכֶת.
1 שרש משֻתף בכל הלשונות השמיות. משמעתו הראשונה היתה אולי מה שהוא של אדם ואין לזולתו רשות עליו, ובמשמ' זו עודנו משמש בערבית, ומזה נסתעף המושג של שליט עליון, שלפי המושגים הקדמונים הכל היה שלו.