1, ש"נ, מ"ר *פרוכות, פרכיות, — יריעה, מסך, וילון, Vorhang; rideau; curtain: ועשית פָּרֹכֶת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר (שמות כו לא). ונתתה את הַפָּרֹכֶת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לַפָּרֹכֶת את ארון העדות והבדילה הַפָּרֹכֶת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים (שם שם לג), את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פָּרֹכֶת המסך (שם לה יב). ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הַפָּרֹכֶת (שם לח כז). ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הַפָּרֹכֶת (שם מ ג). וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה שבע פעמים לפני יי' את פני פָּרֹכֶת הקדש (ויקר' ד ו). אך אל הַפָּרֹכֶת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו (שם כא כג). מחוץ לְפָּרֹכֶת העדות באהל מועד יערך אותו אהרן מערב עד בקר לפני יי' תמיד (שם כד ג). — ובמקדש שלמה: ויעש את הַפָּרֹכֶת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים (דהי"ב ג יד). — ובתו"מ: פרוכת עביה טפח ועל שבעים ושנים נימין נארגת ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין, ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה ומשמונים ושתים רבוא נעשית ושתים עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה (רשב"ג משום רבי שמעון בן הסגן, שקל' ח ה). פרוכת אורכה ארבעים אמה ורוחבה עשרים אמה היתה הנארגת תכלת וארגמן ושש משזר מעשה רקם והיתה פרוסה על פיתחו של היכל מבחוץ וכו' (תוספת' שם ג יג). שתי פרכות היו שם אחת פרוסה ואחת מקופלת נטמאת פרוסה פורסין את המקופלת (ר' חנניה בן אנטיגנס, שם שם ג טו). בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים וכו' (רב קטינא, יומא נד.). במקדש ראשון מי הואי פרוכת וכו' לעולם במקדש ראשון ומאי פרוכת פרוכת דבבי דאמר רבי זירא אמר רב י"ג פרוכות היו במקדש וכו' (שם שם). נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה ואני אומר מקדשי בדק הבית הואיל פרכות תחת בניין עשויות (רב נחמן בשם רב, כתוב' קו.). ושבט של אש בידו ופרוכת פרוסה לפניו ושבעה מלאכים שנבראו מתחלה משרתים לפניו לפנים מן הפרוכת והוא הנקרא פרגוד (פדר"א ד). למלך שהיה לו אסטרלוגוס והיה משיא בנו אשה ותלה בחופת בנו פרכיות שחורות ולא פרכיות לבנות שם מא. —  ובסהמ"א:  פרוכת שעל הארון שמניחים בו הספרים כמטפחות הספרים (רמב"ם, תפלה יא טו). והשמלה והפרגוד שמניחין על הפתחים כמו פרוכת (הוא, כלים כא ב). הנוטה פרוכת וכיוצא בה צריך ליזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה אותה לפיכך אם היא פרוכת גדולה ואין אדם אחד יכול לקושרה בבת אחת אסור לנטותה אדם אחד (לבוש, או"ח שבת שטו יב). ואחר כך נעשו פרסה אחת דהיינו פרוכת בין עולם האצילות לעולם הבריאה (נפתלי בר' יעקב אלחנן, עמק המלך, קעח:). — ואמר הפיטן: מהלך בין הפרכת עד באו לדביר, בין בדי ארון מחתת האש החביר (אליעזר ברבי נתן, אכפרה, סליח' מוס' יוה"כ). פרוכת יז כמשפט כפורת ועשיותיו, בא למזבח סגור וטהרו וכלל קרנותיו (שם שם). קדם לאטו בין  שתי פרכות2 קם בין שדים ולא יביטם (יוחנן הכהן בן יהושע, אזכר סלה, עבודה ליוה"כ, מחז' איטל' ב, קל:). — °ובמשמ' סַרְעֶפֶת, טַרְפָּשׁ, מסך מבדיל בין הלב והכבד3, Zwerchfell; diaphragm(e): והנתיב הו' יגיע קצתו אל הלשון ואל הגרון וכו' ויתפשט לטרפש הכבד והיא הפרוכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים ר"ל בין כלי המאכל לכלי הנשימה (פי' ס' יצירה לראב"ד, א א, יד:). פרכת המבדלת בין איברי הלב והחזה (ר"י צהלון, אוצה"ח ב יז). ואם ישתין אדום ודק וכן יתמיד זה סימן רע כי רומז היות חום גדול בכבד או בבטן או בפרכת (שם ג ב). אם נולד בהם עיפוש וכו' וכובד בפרוכת הלב וכו' (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש ו, קד:). מתכונתה של העור הוא שהיא מונחת תחת המושקולי של הבטן שנת' למעלה והיא שטוחה תחת הפרוכת דיאפרגמ"א שנת' לעיל ופרוסה על כל חלקי המעיים (ר' ברוך משקלאוו, עמודי השמים, חלק תפארת אדם יג, ברלין, כד:).