1, ש"ז, — א) עני, רש, דל המעמד, arm, elend; pauvre, misérable; poor, wretched: טוב ילד מִסְכֵּן וחכם ממלך זקן וכסיל (קהל' ד יג). עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים ומצא בה איש מִסְכֵּן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש הַמִּסְכֵּן ההוא ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת הַמִּסְכֵּן בזויה (שם ט יד-יו). — ובתו"מ: היו לו (לתלמיד אחד מתלמידי רבי) מאתים זוז חסר דינר (והיה רבי רגיל לתת לו פעם לשלש שנים) מעשר מסכינין (ירוש' פאה ח ח). וכי חכמתו של ר' עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה (מד"ר קהל', ואמרתי אני). — ומשל: אוהבת האשה בחור מסכן מזקן עשיר (ר' שמואל בר"י, מד"ר רות, ויאמר ברוכה את). — ובסהמ"א: בחר צדק בכל מתן ומשא, וחון על דל ועל מסכן וחוסה (רה"ג, שירי מוסר השכל). יסוכך באברתו עליהם עדי יאמר נשיא עם ומי יתן היותו כמסכניו (מכת' לר"א בן עטא, JQR N.S.I, 2, 240). — והתחילו להשתמש בו בזמן החדש בדבור ובספרות בפרט במשמ' של קריאת חמלה על אדם, כנוי לאדם שיש לרחם עליו בשביל דבר מהדברים. — ב) °שֵׁם לאחד מהטעמים: ששי (מהטעמים) הוא המסכן, שהוא תחתית שכן, כשני מקלות לתכן, כדל על שער דוכן (קונטר' המסור' מיוח' לבן אשר).
1 גם בארמ'. באשור' מֻשֻׁכנֻ, במשמ' זו, בחקי חמורבי, אדם בלי נכסים. בערב' משׂכין مسكين וכבר התפלפלו בזה תלמידי מנחם עם דונש שהשיג על מנחם ואמר: והבאת טוב ילד מסכן וחכם במחברת מ"ם והוא ממחברת סמ"ך והמ"ם בו משרת וכו'. והשיבו עליו תלמידי מנחם: ועקרת מם מסכן מן היסוד ותשימהו משרת והשיבות עליו בפותרו אותו במחברת מ"ם ולא הוא כן כי הוא מהשמות הרביעיים ויורה עליו אשר לא במסכנות והיא אחיזה אחיזת עיקר. ע"כ. והכריע ר"ת ואמר: על טוב ילד מסכן וחכם נתן בקולו דונש על מנחם לאמר אחרי אשר חיבר מנחם מלתעות במחברת למ"ד ומגבעות במחברת גימ"ל מדוע לא חיבר מסכן במחברת סמ"ך כי באמונה אמר דונש ממחברת סמך הוא בעברית כאשר הוא במחברת סמך בערבית, ולא יתכנו דבריו כי האומנם ממחברת מם הוא טוב ילד מסכן ובמסכנות כי עני ודל בלשון ארמית מסכן ועל לשון ארמית נבנה מסכן ומסכנות ואחרי אשר על לשון הארמית נבנה המ"ם מן היסוד שהרי בלשון הארמית תאמר כי ימוך אחיך ארי יתמסכן אחיך ולולי לא היה מ"ם יסוד היה מתרגם ארי יסתכן אחיך וכו' ובזאת תדע כי מ"ם מסכן מן העיקר והיסוד וכן בלשון משנה ערי מסכנות שממסכנות את בעליהם, שכל העוסק בבנין מתמסכן ואחר לשון הארמית נבנה ולא אחר לשון הערבית ויסוד היא המ"ם במסכן. ע"כ. ועי' שרש סכן.