1, מִסְכֵּנוּת, ש"נ, —  מעמדו של מִסְכֵּן:  ארץ אשר לא בְּמִסְכֵּנֻת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה (דבר' ח ט). —  ובסהמ"א:  וישים הריש לנגד עיניך ויזכירך דלות המסכנות והחסרון (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה).  ובו (בהעשׁר) כל שפל יתגאה ובמסכנות ישפל הגבר (רש"ט פלקירא, המבקש טז).  יצעק (העני) מצוק העתים ולילה ויום לא יחרש והעשיר במסכנות מבטחים יעשה לו חלונות ועליות מרווחים (שם). —  ומשל: משכלת במסכנות טובה מאולת במלכות (המאירי על משלי יד). —  °ובהשאלה, במדה דלה, בצמצום:  מה מאד חטא הזמן ומה מאד יחשב אליו לגנות, אם חלק לך ביופי לא במסכנות, ולא חלק לך ברחמנות (עמנואל, מחבר' ג).