1, ש"נ, בהפס' מַסָּכֶת, — א) חוטי השתי המשוכים על המנור, Aufzug; lisse; warp: אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם הַמַּסָּכֶת2 ותתקע ביתד וכו' ויסע את היתד הארג ואת הַמַּסָּכֶת (שפט' יו יג-יד). — ובתו"מ: שני דפי חלוק מצטרפין זה עם זה וכו' והמסכת הפרוסה הרי זו מצטרפת (תוספתא נגע' ה יא). אלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרוסה וחבילי המטה (אהל' ח ד). (הנוגע) בנפש המסכת ובשתי העומד (כלים כא א). (נראה נגע) בנפש המסכת ובשתי העומד (נגע' יא ט). — ובסהמ"א: שירי המסכת שמשייר האורג מן הבגד כשהוא חותכו (ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת). יש לאורגין עץ או עצם שראשו חד וכו' מעבירו על השתי כשהוא מותח לפניו לאריגה ושובט בו החוטין ומקרב המבדילין בין ב' החוטין העליונים והתחתונים וכו' ונפתח נפש המסכת לידות בתוכם חוט הערב (ר"ח, שבת עו.). כשמסיך המסכת מאספו ומגללו על מנור אורגים (ערוך, ערך רצף). ומתיחת החוטין כדרך האורגים היא הנסכת המסכת וזה המותח נקרא מיסך (רמב"ם, שבת ט יז). — ב) *קֹבֶץ הלכות ומו"מ של התלמוד בענין אחד, מַסֶּכֶת3 ברכות, מַסֶּכֶת שבת, כל ההלכות וההגדות בהלכות ברכות, שבת: וזכרם לא יסוף מזרעם מיכן שקבעו לה חכמים מסכת (ר' יוחנן, ירוש' מגי' ב ג). איזהו ת"ח שממנין אותו פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת כלה (הוא, שבת קיד.) — ומ"ר *מַסֵּכְתּוֹת, °מסכיוֹת: ששים המה מלכות ס' מסכתות ושמונים פלגשים פ' בתי מדרשות שהיו בירושלים (מד"ר במד' יח). אלו ששים מסכתות של הלכות (שם שה"ש, אחת היא). — ובסהמ"א: והוא שלא פתח בתלמוד אבל פתח אומר במסכתו והוא יושב (הלכ' פסוק' לר"י גאון, קדוש'). ומגלים עוד מסכת אחרת וקובעים פרקים (קטע כתב משרירא גאון, סעדיאנה, שכתר 118). ועד ימיו (של רבי) לא היו מסכתות סדורות וכו' וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקות דברי מי ראויין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם (רש"י ב"מ לג:). עד ימיהן (של רבי ור' נתן) אמרו איש את דבריו בבית המדרש והיו תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה ולא היו מסכתות סדורות וכו' והם כללו האמור בדורות שלפניהם וסדרו את המסכתות ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט וכו' ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה (הוא, שם פו.). גם חיברו הגאונים שבכל דור ודור חיבורים לבאר הגמרא וכו' ומהם מי שפירש מסכתות וסדרים (רמב"ם, הקד' יד החזקה). והנה אומר כלל בתורה, גם בדברי המקרא, גם במשנה ובכל מסכתות, ובכל בריתות ומכלתות (ראב"ע, הקד' ב' לפי' עה"ת). מזמן הנביאים ואילך נפסקה רוה"ק וננעלו שערי החכמה ונתמעטו המסכתות והסדרים שהרי בימיהם היו כמה סדרים יותר (מ' אלדבי, ש"א ח). והנה המסכתות הנשפעות מהמדה ההיא הם ששים (הריקנטי, יתרו). רמז לששים מסכיות שבש"ס כמנין גאון (המאירי, פתי' בית הבחי' על אבות). ומהם שראינו מהם פירושים בקצת מסכיות או לפעמים בקצת פרקים (שם). — ואמר הפיטן: חפש במסכתות גאונים חברו (שלם שבזי, אם תחפצה).
1 משרש ב. נסך, עי"ש, ועי' הערה לקמן.
2 השבעים תרגמו δίασμα, והוא חוטי השתי. יונתן: עם אכסנא במשתיתא. ריב"ג: אשמ ללמנשג', — ובעבר': שם (בעברית) להמנשג' (בערבית). וכעין זה גם רש"י: עץ שהגרדי מיסך בו את השתי ושם העץ אנשובלא בלעז ולשון מסכת אורטורא בלעז. ע"כ. ורד"ק פרש כמו ב. מַסֵּכָה, בגד למכסה על המטה. ורב החדשים פרשו במשמ' ארג, וקצתם פרשו כמו רד"ק. אך שמוש הלשון במשנה מכריע.
3 בארמ' מסכתא: כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי (שבת ג:).