ב. נָסַךְ
פ"י, — כמו אָרַג, נָסַךְ מסכה, אָרַג אֶרֶג, ובהשאלה חִבֵּל תחבולות: הוי בנים סוררים נאם יי' לעשות עצה ולא מני וְלִנְסֹךְ מסכה ולא רוחי (ישע' ל לא). — ונסך מסכה על פלוני, גזר עליו גזר דין: והמסכה הַנְּסוּכָה על כל הגוים (שם כה ז). — ובסהמ"א במשמ' הראשונה: וכן מסכת נסוכה שנטמאת בשעת האריג (רמב"ם, כלים כ טו).
— הִפע', *הִסִּיךְ, — כמו נָסַךְ במשמ' אָרַג: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע וכו' והטווה והמסיך1 והעושה שתי בתי נירין (שבת ז ב). המוסיך2 שלשה חוטין כתחילה הרי זה חייב (תוספת' שם ח-ט ב).
1 כך במדב"מ, וכך ברב כ"י. ובכ"י א"פ ובמשנ' ברב הספרים מיסך, כאלו היה מן סכך, אך גרסת מדב"מ יותר נכונה.
2 כך בכ"י א"פ, הוצ' צוק"מ, כאלו היה השרש יסך. ובספרי הדפו' המיסך.