ש"נ, סמי' מְסִלַּת, בכנ' מְסִלָּתוֹ, מ"ר מְסִלּוֹת, בכנ' מְסִלֹּתַי, מְסִלּוֹתָם, דרך צר כבוש בין השדות וכדומה, Weg; chemin; road:  ויאמרו אליו בני ישראל בַּמְסִלָּה נעלה וכו' רק אין דבר ברגלי אעברה (במד' כ יט).  מזרחה השמש לִמְסִלָּה העלה מבית אל שכמה (שפט' כא יט).  בַּמְסִלּוֹת אשר אחת עלה בית אל ואחת  גבעתה בשדה וכו' ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל הַמְסִלּוֹת (שם כ לא-לב).  בִּמְסִלָּה אחת הלכו (הפרות) הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול (ש"א ו יב).  ועמשא מתגלל בדם בתוך הַמְסִלָּה וכו' ויסב את עמשא מן הַמְסִלָּה השדה וכו' כאשר הגה מן הַמְסִלָּה עבר כל איש אחרי יואב (ש"ב כ יב-יג).  צא נא לקראת אחז וכו' אל מְסִלַּת שדה כובס (ישע' ז ג).  והיתה מְסִלָּה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים (שם יא יו).  ביום ההוא תהיה מְסִלָּה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור (שם יט כג).  נשמו מְסִלּוֹת שבת עבר ארח (שם לג ח).  הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך לַמְסִלָּה דרך הלכתי (ירמי' לא כא).  קול קורא במדבר פנו דרך יי' ישרו בערבה מְסִלָּה לאלהינו (ישע' מ ג).  ושמתי כל הרי לדרך וּמְסִלֹּתַי ירמון (שם מט יא). מחשבתיהם מחשבות און שד ושבר בִּמְסִלּוֹתָם  (שם נט ז).  עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו הַמְסִלָּה סקלו מאבן (שם סב י).  עם שער שלכת בַּמְסִלָּה העולה (דהי"א כו יו). —  ובמליצה, מְסִלַּת הכוכבים:  מן שמים נלחמו הכוכבים מִמְסִלּוֹתָם נלחמו עם סיסרא (שפט' ה כ). —  ובתלמ':  הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית (ברכ' נט:). —  ומְסִלַּת הארבה:  ואיש אחיו (של הארבה) לא ידחקון גבר בִּמְסִלָּתוֹ ילכון (יוא' ב ח). —  ובהשאלה, במשמ' אופן מנהגו של אדם:  מְסִלַּת ישרים סור מרע (משלי יו יז). —  ואמר הפיטן:  ואני בעודי שמתיך אילותי, אעמוד על עמדי לא אט ממסלתי (יצחק אבן כלפון, אסבלה נדודי). —  ובמליצה, °מְסִלּוֹת לפלוני בלבבו:  ואיחלה בגלותי נעמות בימינך, ורצתי מעבדותי אל עבדות רצונך, ומסלות1 פניתי בלבבי למענך (ר"י הלוי, יום להיטיב). — ובמשמ' מִסְעַד:  ויעש המלך את עצי האלגומים מְסִלּוׁת2 לבית יי' ולבית המלך (דהי"ב ט יא). —  ואמר הפיטן:  בשמים צעדו לבלי מעד, והוא מסלות לעולמו ומסעד (יוסף אבן מהג'יר, אדון כל מעשיו).  מאד נוקר אשר לו עוז בצורו ימי חייו ובלבבו מסלות, ונטה מנתיב עול וישר לבית צדק ותומה לו מסלות3 (רמב"ע, תרשיש ח צ). —  °מְסִלַּת בַּרְזֶל, מְסִלָּה כבושה ומטילי ברזל מתוחים עליה לארכה מעבר מזה ומעבר מזה ורכבות נשואות על אופנים מתגלגלים על מטילי הברזל האלה עוברות עליה, עפי"ר נמשכות בכח הקיטור, Eisenbahn; chemin de fer; railroad:  אל קצוי ארץ כי אעופה במסלות ברזל ברכב וסוסי אש (מיכל מאניט, במכתב לריב"ל).  גם זכינו ב"ה לקצר ימי ענויי הדרך במסלות הברזל (מו"ל ספר אלים, תולדות יש"ר מקנדיה).  מסלת הברזל אשר מאלכסנדריא לקהירא הולכת יום ושובתת יום (גוטלבר, ממצרים 7). —  ואמר המשורר:  גם אח יש לצרה רֵע לשעיר, חפר מת פתאם עת אזניו שמעו, כי תעבור גם דרך אילון העיר מסלת הברזל השבץ אחזהו (יל"ג, קוצו של יוד ד).