מִסְעָר

* 1, ש"ז, – הסתערות הוות הנפש והתאוות העזות של האדם, Aufbrausen (der Leidenschaften); déchaninement des passions; outbursts of emotion: במקור נדפס autbursts לא יחכם שונא תורה ומתמוטט במס...2 (ב"ס גני' לו ב).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בפנים גוף הכ"י, ועל הגליון הגהה: במסער. וסמך לנוסח זה התרגום היוני שז"ל: ὡς ἐν ϰαταιγίδι πλοῖoν, שר"ל בעברית כמו בסערה אניה, וכך גם ולג': quasi in procella navis, וזו עדות כי כך היתה באמת הנוסחה היונית. ובאמת, בגוף הכ"י נכר אחרי רֶוח של שלש אותיות כעין בבואה של אות א ואולי עוד ו אחריה, לכן החזירו רוב חוקרי בן סירא את נוסח הפסוק הזה כך: במסער כאוניה. ופרשו מסער כמו סערה סתם. אך לפי זה קשה למה היה לו לבן סירא לחדש משקל חדש מסער במקום סער או סערה, ועוד שהמליצה מתמוטט במסער כאניה דחוקה והיה צ"ל כאניה במסער, או כמו שהוא בתרגום היוני: כמו במסער אניה, אך בגוף הכ"י אין רֶוח בין המלה מתמוטט ובין המלה במס... למלה כמו, אם לא שנשבש גם את הפנים וגם את ההגהה שעל הגליון ונגיה כבסער במקום במס..., במסער, אך זה חתוך בסכין חריפה יותר מדי. ואולם אפשר לקים הנסחה ושתהיה המליצה טבעית ועזה מאד, אם נראה בהמלה מסער לא עצם סערת הים, כי אם השאלה להסתערות הוות הנפש, והמלה מסער חדש בן סירא בכונה לשם הרחבת הלשון למֻשג חדש, והוא התכון בה להשם היוני ϰαταιγισμός, שיצר הפלסוף היוני אפיקורוס במשמ' מיוחדה זו, כמו שהביא בשמו הסופר היוני אתיניאוס, וז"ל: Καὶ ἳνα μὴ τοὺς ϰαταιγισμοὺς λέγω, ϰαὶ τὰ ἐπεντϱώματα, ἄπεϱ πολλάϰις πϱοφέϱεται ὁ Επίϰουϱος.

ערכים קשורים