מִסְעָד

1, ש"ז, — א) לפנים במלאכת הבנין, דבר לא נתברר מהו: ויעש המלך את עצי האלמגים מִסְעָד2 לבית יי' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים מ"א י יב. — ב) *שֵם קבוץ לאנשים שעוסקים בדבר אחד, עושים כל הנצרך להדבר: ופרה וכל מסעדיה3 יוצאין להר המשחה מדות א ג, פרה ג ה. — ג) °תמיכה וחזוק הכֹח: וזה הזמר שאומרים מושכי הספינות וכו' ויש בו עזר ומסעד למושכין רה"ג, תשו' הגא', הרכבי ס. לא יהיה לך מבטחם למסעד ונפשם לא יסעדו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו ר"י הלוי, וירד איש אלהים. מאל אשאל עזר כי בו מסעד ועזר לנפשים ר"י א"ת, פתיח' חרוזית לספ' השרש' של ריב"ג. שמחה להתאבל מסעד לנופלים, לבב לאיש נבוב ברך לכושלים ראב"ע, הודות עלי נבל. צלי אתן ענפי אלה גם מצעי אשית ככר, ואשו מסעד לבי לעד מזרק יין לא פת ככר רמב"ע, תרשיש ב נ. דרשותיו לכל אזן ערבים ואל לב כל רעבי בין מסעדים, וכל ענין בחוט אומר לשונו בעוז חבר ככתנות ומדים ר"מ דרעי, הריח מור, לקו"ק נד. אמנם עבודת האלהים היא מסעד ומעוז לאנוש נופל ר"י חריזי, הענק ג. והיה האיש ההוא גדול ועשיר, עפעפיו נגדו יישיר, ושמו טוביה בן אחיה הדני, והיה מסעד ומשען לכל אביון ועני ר"י בן זבארה, ספר שעשוע' ו. — ומשען גופני: שזכר הקב והוא הרגל שיעשה הקיטע וסכר מסעדיו שהוא מותר לצאת בהם בשבת ר"י חריזי, פיה"מ לרמב"מ, שבת ו ח. אלו המסעדים שהיו ידועים אצלם שם. המתנים הם מסעד לצידי הגוף ומשען לצלעות מ' אלדבי, ש"א ד. — °בפרט מאכל נתון לחולה ולסעדו ולחזק כחותיו: דקדוק וסדור המסעדים בחלאים הארוכים ובחדים במקום שאינם נכונים הוא כבר אפוריסמים של אבוקרט, סי' ד, כִ"י ברלין, Ms. Or. Qurt, 511. שכל חלי כשיהיה גדול יעשה יותר גדול בדקדוק כמה שלא יעשה במסעדים שאינם כל כך דקים על כן לבריאים המסעדים המסודרים הם טעות וסובלים אותו הטעות בכובד על כן ברוב הענינים הדקדוק והמסעדים הידועים הם יותר חוטאים מאותם שהם מעט יותר גסים שם ה. כי דעת בעלי הלשון שהסמים הם התרופות כגון הלבונה והחלבנה ובשמים הם הנאכלים שיקראו מסעדים אשר להם בישום בריחם הטוב וכו' והמור בשמים יחשב שהוא תרופה לא מסעד רמב"ן שמות כה ו. גם ידוע היום במקצת המסעדים והסמים שהם בטבעם מועילים לזה רבנו בחיי, בראש'. כי יתר רפואות הסמים והמסעדים או העשבים הנה הם רפואה מסופקת אם יתרפא בהם החולה אם לא שם, יתרו. המומחים שברופאים נזהרים לבלתי גרוע המסעדים בחלאים החזקים ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי יח יב. יקיים אותו (את הגוף) ויזון אותו כמשפט כמו שעושים המאכלים והמסעדים כלם שלטי, הגבורים מה. — ואמר המליץ: וייעצו אותי אוהבי ורעי וחברת מיודעי ללכת אל ארץ הגלעד, ושם אמצא לחליי צרי ומסעד ר"י חריזי, תחכמוני מח.



1 מן סעד, עי"ש,  ועי' הערה לקמן.

2 כך בנוסח המסורה כאן, ובדהי"ב ט יא במקום זה מְסִלּוֹת, ואין להכריע אם זו היא נוסחה אחרת, או זה פרושו של בעל דה"י להמלה מסעד. השבעים תרגמו כאן ὑποστηϱίγματα, והוא כמו משען. מעקילס לא נשאר לנו תרגום מלה זו. פשיט': תצביתא, ר"ל קשוט. יונתן: סעיד, ולא נתברר מה כונתו בזה. ריב"ג: ומנהו אשתק לגואיז אלשקפ מסעד לבית ה' ואלגואיז תשמי רואפד, ע"כ, ובעבר': וממנו נגזר לקורות התקרה מסעד לבית ה' והקורות נקראות (בערב') רואפד. — והיא קורה שעליה נסמך הגג. רש"י: ובדברי הימים כתיב מסלות לבית יי' לכך אני אומר המסעד הזה לשון רצפה. ע"כ. רלב"ג: ולזה אחשוב שבעליה אשר יעלה בה בית יי' מבית המלך עשה כדמות מעקה מעצי האלמוגים שיסמך האדם בהם במסלתו. ע"כ. אך כל אלה הפרושים אינם אלא השערות ואינן מניחות הדעת. החדשים מפקפקים ולא עלה בידם למצא דבר מיֻסד נכון.

3 בכ"י בריט' מוז' מנֻקד מְסָעְדֶיהָ, אך לפי הדיו נראה כי הנקוד הוא מאוחר מגוף הכ"י, ובנוסחה אחרת שם אין מלה זו מנֻקדה, וכן בכ"י שלפיהו הדפיס דרנב' פרוש ספר טהרות כמו"כ לא היתה מלה זו מנֻקדת. במשניות המנֻקדות של זמן מאוחר, המלה מנֻקדה כמו"כ מְסַעֲדֶיהָ, וכך גם לוי, אך אין זה נקוד מקֻבל, אלא לפי פרוש המפרשים שהכונה במסעדיה היא הסועדים אותה, ר"ל העוזרים לה. אך ענין עזרה אין לו מקום כאן, ולפי הנראה זו מלה קדומה נהוגה במקדש, ולא במשמ' עזרה אלא במשמ' עסק וטפול בדבר, ולפי פרוש הרמב"ם מדות א ג, הכונה כאן לא בלבד להאנשים אלא להדברים הנצרכים לזה (כל הצריך בשריפתה), ולכן יותר נראה לקבל את הנקוד הקדום של הכ"י של בריט' מוזיאום, ולתת למלה זו משמ' של שם קבוץ, העוסקים והדברים הצריכים יחד.

חיפוש במילון: