ש"ז, —  מקום שאדם מסתתר שם מפני דבר מה: וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה וּלְמִסְתּוֹר מזרם וממטר (ישע' ד ו). — ואמר המשורר: לך חלק עליון בעט ובגליון וגולת עם אביון בביתך מסתורם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). — ומצוי בסהמ"א במשמ' הסתתרות: וזהו סדר מסתור הלבנה (ראב"ח הנשיא צורת הארץ לג). אלו הם ג' זמני המסתור בשלשת הכוכבים העליונים שהם שצ"מ (שם לד). — ובמשמ' °דבר נסתר, סודי: ורז"ל גילו בכאן מסתורים גדולים שהם כבשונו של עולם בענין קץ משיחנו וכו' (צרור המור, ויצא).