ש"ז, מ"ר מַעֲדַנִּים, סמי' מַעֲדַנֵּי, מאכל עָרֵב ומתוק לחֵך, Leckerbissen; succulent; delicate food:  מאשר שמנה לחמו והוא יתן מַעֲדַנֵּי מלך בראש' מט כ .  האכלים לְמַעֲדַנִּים נשמו בחוצות איכ' ד ה —  ובהשאלה במליצה, מַעֲדַנִּים לַנֶּפֶשׁ, תַּעֲנוּג: יסר בנך ויניחך ויתן מַעֲדַנִּים לנפשך משלי כט יז. —  ובתו"מ: אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי בא"י על הארץ ועל מעדניה ר"ש חסידא, ירוש' ברכ' ו א. (על האורז) אומר בורא מיני מעדנים הוא, שם.  היא (הסוטה) האכילה אותו מעדנים לפיכך קרבנה מאכל בהמה ר"מ, תוספת' סוט' ג ד.  היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה הוא, גמ'  שם טו:.  אילו זכית היית נוטל עשבים מתוך ג"ע וטועם בהם כל מעדנים שבעולם  עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה ר' נחמיה, מד"ר בראש' כ.  וכי בשר היו מבקשין והלא כל מעדני עולם טועמין במן כל מי שהיה מתאוה בשר היה טועמו כל מי שהיה מתאוה דגה היה טועמו רשב"י, שם במד' ז.  אפילו אוכל (הנחש) כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר וכו' אפילו אוכל כל מעדני עולם אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר ר' אמי, יומ' עה..  (הנחש חשב בלבו) אלך ואהרוג את אדם ואשא את אשתו ואהיה מלך על כל העולם כולו ואלך בקומה זקופה ואוכל כל מעדני עולם אמר לו הקב"ה וכו' אתה אמרת אוכל כל מעדני עולם לפיכך עפר תאכל כל ימי חייך אדר"נ, נוסחה א א . משל לעירוני שהיה נשוי בת מלכים אע"פ שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו ר' לוי, מד"ר ויקר' ד. —  ובסהמ"א:  ומנורה של זהב ושלחנות של זהב ושל כסף מלאות כל טוב וכל מעדנים ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש ב. ובאותו הזמן (בימות המשיח) לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר (רמב"ם, מלכ' יב ה). — ואמר המשורר: ומאכל משמנים ומיני מעדנים, בצל נטעי גנים, מסובים בנהרים (דונש, דעה לבי). חלף זמן ועדן, נגרע ענג ומעדן ארכו קצים ומועדן (ר"י טוב עלם, אריות הדיחו). ויושם לפנינו מיני מעדנים, ומשתה שמנים ומטעמים דשנים (ר"י חריזי, תחכמוני ג). גופי הרעב מכל מעדן השבעת, ונפשי הנענה בדברי מוסר דשנת (רש"ט פלקירא, המבקש מו). ואסעד  מעדן מלך ואשתה עסיס רמון ואשכר דם ענבים (עמנואל, מחבר' ט). לאת  תפנק מעדנים לבך פן חיש קל תוָרש (ב"ז, תרג', ב"ס יט ג). — °ובהשאלה, בענין תענוג בכלל, חמרי או רוחני: ויגעתי בחכמה מנעורי למען אחריתה מעדנים (רשב"ג, עטה הוד). ושם יפיץ מאור יוצרך לאישוניך, ממעיני ישע יחידה תשאבי את מי ששונך ומעדניך (רמב"ע, תבל תני לבך). אמרתי אעלה על תמר, ובצוף מעדניו אתימר (ר"י חריזי, תחכמוני מט). — ומ"ר מַעֲדַנוֹת: והמלך גם הוא בקושרים עם החושים לקשור המעדנות וכל טוב אדוניו במאמרי החושים (ר"ש פפנהים, ארבע כוסות, כוס תנחומים ב). — וחיי מַעֲדַנִּים, חיי תענוגים: אמת כי נהלם על מי מנוחות והובילם לחיי מעדנים, והרום בתבונה עד לשבעה והשקם כי הרגום צמאונים (רשב"ג, עטה הוד).