מַעְדֵּר
ש"ז, — כעין קרדום לעדר בו האדמה כדי לפתחה ולעשותה תחוחה, Hacke; pioche; hoe: וכל ההרים אשר בַּמַעְדֵּר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית (ישע' ז כה). — ובתו"מ: השרתוע והדוקרן והמעדיר והמלקוט של כובשין שניטלה אחת משניהן ועשה של מתכת (תוספת' כלים ב"מ ג יד). כרע שהיא טמאה מדרס וכו' וכן בשן של מעדיר (שם ט ג, ומשנה כלים יח ז). המשיחות והרצועות שבמעדר תפורות חיבור וקשורות אין חיבור (שם כלים ב"ב א ח). וכן השן של מעדר שיעור כולן כדי לעשות מלאכתן (כלים יג ב).