*, ש"ז, מ"ר מַעֲדַנִּים, — כמו א. מַעֲדַנָּה: מחצלת שעשה לה קנים לארכה וכו' וכן המתיר ראשי המעדנין טהורה נחלקה לארכה ונשתיירו בה שלשה מעדנין של ששה טפחים טמאה (כלים כ ז). ר' יצחק בר' לעזר הורה מדוחק להתיר ראשי מעדנים (של מחצלת) ולסכך בהן (ירוש' סוכ' א יא).