°, ש"ז, —  כמו מַעֲמָסָה: והון חמס יהיה למס ומרמס, ותם לריק בכל משא ומעמס (רה"ג, שירי מוסר השכל, ירא האל). מחוצים לחוצים סובלי מעמס, בזוזים גזוזים נתונים למרמס רשב"ג, שביה עניה. ואהיה למס עובד, נרדה במעמס כבד, מר אצעקה חמס עבד (ר"י הלוי, אל יעלז).  יסבל אנוש חטאו בצוארו וימשך מעמס מעשיו כמשא על שכם (ר"י חריזי, הענק ג).  שהוא אגור בתוכו ומקובץ מהמחשבות המקבילות בדרושים הגדולים ורוצה להקיא המעמס והמשא מן המחשבות הבלתי צודקות כדי שישארו לו הצודקות (רלב"ג משלי ל). הנה האבן יכבד מאד לנשאו וכן הענין במעמס החול (שם כז).  האבן הגדולה שהיא לעומסיה למעמס גדול ולמשא כבד (רד"ק זכר' יב ג).  והמסים והתשחרת והגזרות ומעמס האומות עלינו (המאירי, פתי' בית הבחיר' על אבות). — ואמר הפיטן:  חלצי אזרו גבורה, לבל אהיה ביום הצרה, כגבר מעמסיו, ידיו על חלציו (סליח' מנהג אויגניון, אמלא פי).  חזק אל צורי ידים רפות מתגרת כל גוים, ושים את ירושלם דוד צח לעמים אבן מעמס (ר"י נג'ארה, יפיפית צבי).