מַעֲמִיד

*, ש"ז, מ"ר מַעֲמִידִים, — שֶדָָבָר עֹמֵד עליו, מַעֲמִידֵי הנעל: סנדל של עץ וכו' והן שהיו מעמידין של עץ (רב, ירוש' יבמ' יב ב). — ושל קֹלֶב: בטבעת אחר חותמה בסולם אחרי שליביו בקולב אחר מעמידיו1 (ר' נחמיה, שם שבת ו ב).  בטבעת הלך אחר חותמה וכו' בערסה הלך אחרי שלשלותיו וחכ"א הכל הולך אחר המעמיד (בבלי שם ס.).



1 בשרידי הירוש' הוצא' גנצבורג מנֻק' מעמָדָיו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים