מַעֲצָד

 1, ש"ז, — כלי אומנות של הנגר, כמו גרזן, כשיל, ישמש למלאכות מתחלפות של הנגר: כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש בַּמַּעֲצָד2 בכסף ובזהב יפהו (ירמ' י ג-ד).  חרש ברזל (עשה) מַעֲצָד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו (ישע' מד יב). — ובתו"מ: מה שהחרש מוציא במעצד והנפסק במגירה הרי אלו שלו (תוספת' ב"ק יא טו).  מה שהחרש מוציא במעצד3 הרי אלו שלו ובכשיל של בעל הבית (משנ' שם י י).  הבונה כל  שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא (שבת יב א).  אם היה אומן נותניו לו שני כלי אומנות מכל מין ומין חרש נותנין לו שני מעצדין (ערכ' ו ג).  המעצד והאזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו (כלים יג ד).  יד המעצד של לגיונות טפחים (שם כט ו).  משל לאחד שהיה בידו מקל מעוקם ונתנו לאומן מתקנו באור ואם לאו מתקנו במעגילה ואם לאו מפצלו במעצד (ספרי דבר' שח).  ואם אינו מכוונו (האומן את המקל) במנגון מכוונו במעצד ועושה אותו קליפים קליפים (מדר' תנא', דבר' לב ה). — ובסהמ"א: חצינא דנגרי הוא גרזן והוא המעצד של חרש (ר"ח שבת קכג:).  כלי ברזל כמין מעצד רחב שהוא פוסל בו את העץ (ערוך, ערך פסל).  נסורת שהחרש מוציא במעצד וכן היוצא מתחת המקדח ומתחת הרהיטני והנגרר במגרה הוא שלו (טור חו"מ, שנח). — ואמר המליץ: וירם הכסיל את ידו השמאלית במעצד להכות על העץ ויך על בהן ידו הימנית ויכרתהו ויקם בחמתו ובחרון אפו ויך במעצד על ראש אשתו (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ב). 



1 בערב' מעצ'ד معضد, ופרשו המלונאים הערביים: שיפ ימתהנ פי קטע אלשג'ר, ר"ל סיף ישתמשו בו לקטע העצים, האילנות.

2 תרגמו השבע' χώνευμα, ר"ל מוצק. אך הירונימוס תרגם oscia, והוא גרזן. וכך גם ת"י: חצינא. ובמשמ' זו כל המפרשים הקדמונים. אמר ריב"ג וז"ל: מעשי ידי חרש במעצד הו אלפא'ש ופי כלאם אלאואהל אם היה חרש נותנין לו שני מעצדין אי פא'שינ הכד'א פשר פיה רב האיי גאון ופי כלאמהמ איצ'א מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו ותרגום מעצד חצינא וראית לרב שרירא גאון פי תפשיר אלפאט' שבת אנ חצינא הו אלפ'אש עלי אנ בעצ' אלגאונים קד פשר פיה קרנאש והו שבה אלפא'ש,ע"כ, ובעבר': מעשה ידי חרש במעצד הוא (קרדום ובערב') פאס ובדברי רבותינו אם היה חרש נותנין לו שני מעצדין, כלומר שני קרדומות,כך פרש רב האי גאון בפרוש מלות שבת שחצינא הוא (בערבית) פאס וזאת ראיה על שמעצד הוא פאס (בערב'), אעפ"י שקצת הגאונים פרשו בו קורנס והוא דומה לפאס. רש"י לעז דולדויירא, והוא doloire בצרפתית. וכך רד"ק, אמר וז"ל: הוא הקרדום או הכלי  שקורין לו בלעז דולדויירא או אותו שקורין איישא וכו' והכשיל הוא הקרדום הגדול.

3 ואמר רבא בגמ' (ב"ק קיט:): באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא וקרו לה מעצד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים