מַעְצָר

ש"ז, — א) כמו מעצוֹר משמ' א: עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מַעְּצָר לרוחו (משלי כה כח). — ב) °כמו מעצוֹר משמ' ב: ויש אחורי האם כלי ארוך כדמות בריח ונקרא המעצר בעבור שבו יעצור האדם לקחת המעלות ונקרא ג"כ בריח (ראב"ע, כלי נחשת א). והכלל שתשים פניך נגד השמש באיזה מקום שתמצא והרם והשפל המעצר הוא הבריח עד שיכנס אל אור השמש מהנקב הגדול וכו', וסגור עינך האחת עד שתקבץ כל האויר אל העין השנית והרם והשפל המעצר ותביט מהנקב הקטון אשר בלוח הריבוע האחד אשר בקצה המעצר הקרוב אליך עד שתראה הכוכב מן הנקב הקטון אשר בלוח הריבוע האחד אשר בקצה המעצר השני (שם ב). כשתרצה לדעת גובה של כל דבר גבוה שים המעצר על ארבעים וחמשה מעלות ברביע אשר ילקח בו הגובה (שם לג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים