°, ש"ז, מ"ר מַעְתִּיקִים, —  א) כנוי לחכמי התלמוד, שהעתיקו ומסרו תורה שבע"פ מדור לדור:  ופסוק ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן לעד על דברי המעתיקים כי היה סותרו ומקימו וחוזר לסותרו ולהקימו כל ז' ימי המילואים להרגילם (ראב"ע, במד' ז א).  וכן כל מי אשר בדברי מעתיקי הדת לא יאמין והוא נוטה להשמאיל או להימין (הוא, הקד' לספ' בראש').  אם מצאנו שני טעמים לפסוקים והטעם האחד כדברי המעתיקים שהיו כלם צדיקים נשען על אמתם בלי ספק בידים חזקים (שם).  ויש מצות שלא ידענו פירושם באמת רק מפי הקדושים המעתיקים שקבלו בן מאביו ותלמיד מרבו (הוא, יסוד מורא ו).  מעתיקי הדת רבותינו בעלי המשנה והתלמוד עליהם השלום (תעודה בישראל א ג). —  ב) °כותב על גליון שני הדברים כמו שהם כתובים בגליון אשר לפניו, Kopist; copiste; copyist:  ומשה כתב בלא ויו ה' ימלך ומעתיק משלי כתב בויו תחת עבד כי ימלוך (ראב"ע, הקד' ספ' בראש').  כותב הספרים מספר אל ספר יקרא מעתיק לפי שמעתיק ועוקר הדברים מספר לספר (רד"ק, שרש עתק). —  ג) °מתרגם מלשון אל לשון1, Übersetzer; traducteur; translator:  כי זה המעתיק נעשה עתה בספר הזה כאב וכרב ואם היה יכול המעתיק שתמצא ידו להעתיק מלה במלה מבלי תוספת ומגרעת היה נצול מן המכשול הזה וכו' כי לא יוכל המעתיק לתקן את לשון העתקתו עד שיקדים ויאחר ויוסיף ויגרע וכו' ופעמים שהוא צריך לתרגם ענין המלה בענין שהוא דומה לו וקרוב אליו בלשון שהוא מעתיק אליה וכו' וכן מצאנו המעתיקים הקדמונים אשר העתיקו ספר התורה והמקרא ר"ל בעלי התרגום אשר נהגו להחליף המשל והמליצה וכו' והנה אנחנו רואים כי כמה מפרשים ומעתיקים פרשו והעתיקו ספרי המקרא וסדרי המשנה והתלמוד בלשונות אחרות וכמה דעות נשתנו בהם אחת מחברתה (ר"י א"ת, בהקד' לחו"ה).  אשר ראיתי מן הספרים אשר העתיקו מן לשון הערב אל לשון העברים לא נמלט מהם אחד שלא השחיתו הודו המעתיקים ושנו את עניניו והפסידו את טעמיו (שם).  העתקת המעתיק הוא הפועל ודברי הספר המועתק הם החומר ואם לא ידעם המעתיק הנם לו כדברי הספר החתום וכו' ולא יגיע המעתיק אל זה כי אם בידיעת הלשון אשר יעתיק אליו (ר"ש א"ת. פתיח' מו"נ).  שאעיין בכל מלה מסופקת בספרים שהעתיק אבי המעתיקים אבא מורי ז"ל ובספרי דקדוק לשון הערבי (שם).  אבל המעתיקים רגילים להעתיק השם הזה (אלעקל בערב') פעם בשם דעת ופעם בשם שכל (ר"ז הלוי, פי' משלי א ו).  החכמים הגדולים פוצרים בי להעתיק הספר הזה וכו' והתאפקתי למלאות תאותם ולעשות רצונם ובקשתם עם היותי יודע שכל מעתיק דוחק נפשו ולוחץ ומשים עצמו כמטרה לחץ וידוע הוא כי דרכי ההעתקה שני דרכים הדרך האחד הוא שיעתיק המעתיק מלשון אל לשון אחרת ענין הדברים ותוכן המאמרים וכו' ובה בחרו הנבונים הקדמונים אם יהיו המעתיקים חכמים והדרך השני הוא שיעתיק המעתיק מלשון אל לשון אות באות מלה במלה (ר' שלמה אבן איוב, הקד' לספ' המצות של הרמב"ם).  וע"ז הדרך נהגו לקרא מעתיק המסיע דבר מלשון אחר ללשוננו (ר"א בדרשי, חותם תכנ', העתקה).