ש"ז, סמי' מַעֲשֵׂה, בכנ' מַעֲשֶׂךָ, מַעֲשֵׂהוּ, מ"ר מַעֲשִׂים, סמי' מַעֲשֵׂי, בכנ' מַעֲשַׂי, מַעֲשָׂי, מַעֲשֶׂיךָ, מַעֲשַׂיִךְ, מַעֲשָׂיו, מַעֲשֵׂינוּ, מַעֲשֵׂיכֶם, מַעֲשֵׂיהֶם, — א) מְלָאכָה, Werk; travail; work: ובסל העליון מכל מאכל פרעה מַעֲשֵׂה אפה (בראש' מ יז).  כרבים מַעֲשֵׂה חשב תעשה אתם (שמות כו א).  ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מַעֲשֵׂה רקם (שם לו).  ועשית לו מכבר מַעֲשֵׂה רשת נחשת (שם כז ד).  מַעֲשֵׂה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים (שם כח יא).  ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מַעֲשֵׂה עבת (שם יד).  ועשית חשן משפט מַעֲשֵׂה חשב כְּמַעֲשֵׂה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן (שם טו).  שפה יהיה לפיו סביב מַעֲשֵׂה ארג (שם לב).  מרקחת מַעֲשֵׂה רקח (שם ל כה).  ןהלחת מַעֲשֵׂה אלהים המה (שם לב יו).  וזה מַעֲשֵׂה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה (במד' ח ד).  וכל בגד וכל כלי עור וכל מַעֲשֵׂה עזים (שם לא כ).  ועבדתם שם אלהים מַעֲשֵׂה ידי אדם עץ ואבן (דבר' ד כח).  ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יי' מַעֲשֵׂה ידי חרש (שם כז טו).  ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מַעֲשֵׂה חרשים כלה (הוש' יג ב).  ולא נאמר עוד אלהינו לְמַעֲשֵׂה ידינו (שם יד ד).  ותמלא ארצו אלילים לְמַעֲשֵׂה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו (ישע' ב ח).  והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגרה נקפה ותחת מַעֲשֶׂה מקשה קרחה (שם ג כד).  ולא ישעה אל המזבחות מַעֲשֵׂה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים (שם יז ח).  אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מַעֲשֶׂה לעשהו לא עשני (שם כט יו).  והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד לְמַעֲשֵׂה ידיך (מיכ' ה יב).  אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו לְמַעֲשֵׂי ידיהם (ירמ' א יו).  כי חקות העמים הבל כי עץ מיער כרתו מַעֲשֵׂה ידי חרש במעצד (שם י ג).  בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מַעֲשֵׂה ידי יוצר (איכ' ד ב).  חמוקי ירכיך כמו חלאים מַעֲשֵׂה ידי אמן (שה"ש ז ב).  שבכים מַעֲשֵׂה שבכה גדלים מַעֲשֵׂה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים (מ"א ז יז).  וכתרת אשר על ראש העמודים מַעֲשֵׂה שושן (שם יט).  ושפתו כְּמַעֲשֵׂה שפת כוס פרח שושן (שם כו).  וזה מַעֲשֵׂה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים (שם כח).  ולבקר ליות מַעֲשֵׂה מורד (שם כט).  ופיה עגל מַעֲשֵׂה כן (שם לא).  וּמַעֲשֵׂה האופנים כְּמַעֲשֵׂה אופן המרכבה (שם לג).  הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי לְמַעֲשֵׂהוּ (ישע' נד יו).  עצביהם כסף וזהב מַעֲשֵׂה ידי אדם (תהל' קטו ד).  ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מַעֲשֵׂה צעצעים (דהי"ב ג י). — וקצת במשמ' צוּרָה: ותחת רגליו כְּמַעֲשֵׂה לבנת הספיר (שמות כד י).  וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו לכל מַעֲשֵׂהוּ (מ"ב יו י).  מראה האופנים וּמַעֲשֵׂיהֶם וכו' כאשר יהיה האופן בתוך האופן (יחזק' א טז). — ב) בכלל, כל מה שאדם עושה, That; action; act: וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מַעֲשֵׂה יי' כי נורא הוא אשר אני עשה עמך (שמות לד י).  מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כְמַעֲשֶׂךָ וכגבורתך (דבר' ג כד).  ןאת אתתיו ואת מַעֲשָׂיו אשר עשה בתוך מצרים (שם יא ג).  כי עיניכם הראת את כל מַעֲשֵׂה יי' הגדל אשר עשה (שם ז).  הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מַעֲשֵׂה יי' אשר עשה לישראל (יהוש' כד לא).  ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יי' וגם את הַמַּעֲשֶׂה אשר עשה לישראל (שפט' ב י).  ואת פעל יי' לא יביטו וּמַעֲשֵׂה ידיו לא ראו (ישע' ה יב).  האמרים ימהר יחישה מַעֲשֵׂהוּ למען נראה (שם יט).  והיה כי יבצע אדני את כל מַעֲשֵׂהוּ בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור (שם י יב).  ויבוא בנו ויספר לו את כל הַמַּעֲשֶׂה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך (מ"א יג יא).  כי לא יבינו אל פעלת יי' ואל מַעֲשֵׂה ידיו (תהל' כח ה).  כי ישר דבר יי' וכל מַעֲשֵׂהוּ באמונה (שם לג ד).  וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים וּמַעֲשֵׂהוּ השכילו (שם סד י).  אמרו לאלהים מה נורא מַעֲשֶׂיךָ ברב עזך יכחשו לך איביך (שם סו ג).  אין כמוך באלהים אדני ואין כְּמַעֲשֶׂיךָ (שם פו ח).  כי שמחתני יי' בפעלך בְּמַעֲשֵׂי ידיך ארנן (שם צב ה).  מה רבו מַעֲשֶׂיךָ יי' כלם בחכמה עשית (שם קד כד).  יהי כבוד יי' לעולם ישמח יי' בְּמַעֲשָׂיו (שם לא).  יודו ליי' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה ויספרו מַעֲשָׂיו ברנה (שם קז כא-כב).  המה ראו מַעֲשֵׂי יי' ונפלאותיו במצולה (שם כד).  כח מַעֲשָׂיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (שם קיא ו).  לא אמות כי אחיה ואספר מַעֲשֵׂי יה (שם קיח יז).  זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך בְּמַעֲשֵׂה ידיך אשוחח (שם קמג ה).  דור לדור ישבח מַעֲשֶׂיךָ וגבורותיך יגידו (שם קמה ד).  ופניתי אני בכל מַעֲשֵַׂי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח (קהל' ב יא). — ומה שנוצר על ידי המעשה: וחג הקציר בכורי מַעֲשֶׂיךָ אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מַעֲשֶׂיךָ מן השדה (שמות כג טז).  ברוך עמי מצרים וּמַעֲשֵׂה ידי אשור (ישע' יט כה).  ועתה יי' אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו וּמַעֲשֵׂה ידך כלנו (שם סד ז).  נצר מטעו1 מַעֲשֵׂה ידי להתפאר (שם ס כא).  הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מַעֲשֵׂה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יי (חגי ב יז).  כי אראה שמיך מַעֲשֵׂה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה (תהל' ח ד).  תמשילהו בְּמַעֲשֵׂי2 ידיך כל שתה תחת רגליו (שם ז).  השמים מספרים כבוד אל וּמַעֲשֵׂה ידיו מגיד הרקיע (שם יט ב).  לפנים הארץ יסדת וּמַעֲשֵׂה ידיך שמים (שם קב כו).  ברכו יי' כל מַעֲשָׂיו בכל מקמות ממשלתו (שם קג כב).  משקה הרים מעליותיו מפרי מַעֲשֶׂיךָ תשבע הארץ (שם קד יג).  יי' חסדך לעולם מַעֲשֵׂי ידיך אל תרף (שם קלח ח).  טוב יי' לכל ורחמיו על כל מַעֲשָׂיו יודוך יי' כל מַעֲשֶׂיךָ וחסידיך יברכוכה (שם קמה ט-י).  תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מַעֲשֶׂיהָ (משלי לא לא).  תקרא ואנכי אענך לְמַעֲשֵׂה ידיך תכסף (איוב יד טו).  אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מַעֲשֵׂה ידיו כלם (שם לד יט).  ראה את מַעֲשֵׂה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו (קהל' ז יג). — ג) עבודה ועֵסֶק: והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה-מַּעֲשֵׂיכֶם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך (בראש' מו לג-לד).  ויאמר פרעה אל אחיו מה-מַּעֲשֵׂיכֶם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך (שם מז ג).  למה משה ואהרן תפריעו את העם מִמַּעֲשָׂיו לכו לסבלתיכם (שמות ה ד).  והנגשים אצים לאמר כלו מַעֲשֵׂיכֶם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן (שם יג).  ששת ימים תעשה מַעֲשֶׂיךָ וביום השביעי תשבת (שם כג יב).  כי יי' אלהיך ברכך בכל מַעֲשֵׂה ידך (דבר' ב ז).  למען יברכך יי' אלהיך בכל מַעֲשֵׂה ידך אשר תעשה (שם יד כט).  כי בגלל הדבר הזה יברכך יי' אלהיך בכל מַעֲשֶׂךָ ובכל משלח ידך (שם טו י).  לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מַעֲשֵׂה ידך (שם כח יב).  והנה איש זקן בא מן מַעֲשֵׂהוּ מן השדה בערב (שפט' יט יו).  ואיש במעון וּמַעֲשֵׂהוּ בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים (ש"א כה ב).  יען בטחך בְּמַעֲשַׂיִךְ ובאוצרותיך (ירמ' מח ז).  ארם סחרתך מרב מַעֲשָׂיִךְ (יחזק' כז יו).  הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מַעֲשֵׂה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ (איוב א י).  ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מַעֲשֵׂהוּ (שם לז ז).  כהתחברך עם אחזיהו פרץ יי' את מַעֲשֶׂיךָ (דהי"ב כ לז). — יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, ששת ימי השבוע: שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וביום השבת יפתח (יחזק' מו א). — ד) מִנְהָגוֹ ודרכו של אדם: והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת הַמַּעֲשֶׂה אשר יעשון (שמות יח כ).  כְּמַעֲשֵׂה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וּכְמַעֲשֵׂה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו (ויקר' יח ג).  כי תעשו את הרע בעיני יי' להכעיסו בְּמַעֲשֵׂה ידיכם (דבר' לא כט). ככל הַמַּעֲשִׂים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים (ש"א ח ח).  וישתמר חקות עמרי וכל מַעֲשֵׂה בית אחאב ותלכו במעצותם (מיכ' ו יו).  יי' מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מַעֲשֵׂהוּ כהתעות שכור בקיאו (ישע' יט יד).  הוי המעמיקים מיי' לסתר עצה והיה במחשך מַעֲשֵׂיהֶם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו (שם כט טו).  ולא תכעיסו אותי בְּמַעֲשֵׂה ידיכם ולא ארע לכם (ירמ' כה ו).  ושלמתי להם כפעלם וּכְמַעֲשֵׂה ידיהם (שם יד).  להכעסני בְּמַעֲשֵׂי3  ידיכם לקטר לאלהים אחרים (שם מד ח).  תשיב להם גמול יי' כְּמַעֲשֵׂה ידיהם (איכ' ג סד).  ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יי' להכעיסו בְּמַעֲשֵׂה ידיו (מ"א יו ז).  מה אמלה לבתך נאם אדני יי' בעשותך את כל אלה מַעֲשֵׂה אשה זונה שלטת (יחזק' יו ל).  אני אגיד צדקתך ואת מַעֲשַׂיִךְ ולא יועילוך (ישע' נז יב).  וירא האלהים את מַעֲשֵׂיהֶם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם (יונ' ג י).  היצר יחד לבם המבין אל כל מַעֲשֵׂיהֶם (תהל' לג טו).  ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כְּמַעֲשֵׂהוּ ּ(שם סב יג).  ואחרי כל הבא עלינו בְּמַעֲשֵׂינוּ הרעים ובאשמתנו הגדלה (עזר' ט יג).  כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כְּמַעֲשֵׂה ישראל (דהי"ב יז ד). — ובתו"מ, במשמ' מְלָאכָה: המשכיר בית לחברו חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו (ב"מ ח ז). — מַעֲשֵׂה יָדָיו של פלוני, מלאכתו, עבודתו: מעשה ידים (של אשה) ראויים לקדש משעה ראשונה (ר"מ, ירוש' כתוב' ה ה).  מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה (משנ' שם ו א).  המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת (שם ה ד). — מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, תבשיל שעושים בקדרה: (ברך) על הפרפרת לא פטר את הפת ב"ש אומרים אף לא מעשה קדרה (ברכ' ו ה).  הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא ממעשה רתיחתה (נדר' ו ב).  אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה (שם א). — ובכלל, כל מה שֶׁעָשָׂה אדם: מי שיצא (חוץ לתחום שבת) ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה ערוב' ד ג).  אין מעשה קטנה כלום (ר"א, יבמ' יג ב).  חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה (ברכ' ב ה), אם לא בעל.  שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה וכו' אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה (ר"י בן בתירא, יבמ' ד ט).  טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה (ר"ל, יומ' עד:).  יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה  עצמו (ויש) פטור על מעשה שורו וחייב על מעשה עצמו שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב וכו' (ב"ק ג י).  ולא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו המעשה (בבני שכם) וכיון שעשו בניו אותו מעשה אמר מה אני מניח את בני ליפול ביד אומות העולם (לוי בר סיסי, מד"ר בראש' פ). — ובמשמ' מאורע של דברי הימים או מקרה סתם: מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן והנדון שלפנינו מעשה חדש ידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנדון שלפנינו מעשה זקנים ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים (ר' יהוש', ידים ד ד).  מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים (ר"א בר' צדוק, מדות ג ח).  לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש (רב יוסף, ברכ' יג.).  אמר לו ר' יודה (לר' יוסי) מעשה בא לפניך בציפורי והכשרתה (ירוש' שביע' י ה).  לא כך היה המעשה שהלך רבי יהושע אצל ר' יוחנן בן נורי ללמוד תורה (ר' יוחנן, ערוב' יא:).  זה היה מעשה לפני רשב"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות (יבמ' סו:).  (התקינו שלא יהיו מקבלים עדות החדש אלא עד המנחה) מפני מעשה שאירע פעם אחת נפלה הברה בעיר ובאו סדקיים ונטלום ונתקלקלו הלויים בשיר (ר"ש בר נחמן, ירוש' ר"ה ד ד). —   מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מִקְרֶה שֶׁקָרָה: לא שמענו אלא בבואה מן הקציר בלבד ובאותה המדינה וכמעשה שהיה (יבמ' טו ב).  התקין ר' יוסי בציפורי שלא תהא אשה מהלכת בשוק ובנה אחריה משום מעשה שהיה (רמי בר אבא, סנה' יט.). — ודבור רגיל מעשה שהיה כך היה: רב זביד גופיה בעל בתחילה בשבת וכו' ומעשה שהיה כך היה (רבא, כתוב' ז.). — בי היה המעשה, בי קרה המקרה: ברכו (אלהים את יום השביעי) בנר ובי היה המעשה פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק ולא חסר כלום (ר' אלעזר, מד"ר בראש' יא). — מעשים בכל יום: הא מעשים בכל יום (שאסמכתא לא קונה) וערב משתעבד (רב אשי, ב"ב קעג:). — ונהוג שמוש הלשון מַעֲשֶׂה בפלוני, קרה כך וכך שעשה פלוני: מעשה בר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה שהיו שרויין במקום אחד והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקןף ןכן' (תוספת' ברכ' א ו).  מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ביריחו (שם ד יב).  מעשה בר' טרפון שהיה יושב בצילו של שובך (שם יד).  מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר' יהושע וכו' (שם יו).  מעשה במונבז המלך שעמד וביזבז כל אוצרותיו לעניים וכו' (שם פאה ד יח).  מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת על ידיו תפילין נישאת למוכס וקשרה על ידיו קשרים (ר"מ, שם דמאי ב יז).  מעשה בסומא שירד לטבול במערה וכו' ושוב מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו (ר' יוסי, משנ' יבמ' טז ד).  מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר (ר' יהודה, כלא' ד ט).  מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלים והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר (הוא, מעשר' ב ה).  מעשה בבניו של ר' יוחנן בן גודגדא שהיו חרשים (הוא, תוספת' תרומ' א א).  מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת (הוא, משנ' ערוב' ח ז).  מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי (ר"ג, ערוב' ו ב).  מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה (ר"ש, סוכ' ב א).  מעשה בזקן אחד בערדסקות שהיה שוקל כלכלתו מליאה וחוזר ושוקלה ריקנית והיה ר' מאיר משבחו (רשב"א, תוספת' תרומ' ג ד).  מעשה בצידון באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטליתי (רשב"ג, גיט' ז ה).  מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו יושבין על גב מעלות בהר הבית וכו' (תוספת' סנה' ב ו).  מעשה באשה אחת שהיתה אורגת בגד בטהרה ובאת לפני ר' ישמעאל לבדקה וכו' (שם כלי' ב"ב א ב).  מעשה ברבן גמליאל שקרא (שמע) בלילה הראשון שנשא (ברכ' ב ה).  מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה וכו' (שקל' ו ב).  מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני וכו' ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני וכו' (יבמ' טז ו).  מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם בדרך (שם ז).  מעשה באחד בבית חורין שהיה אביו מודר הימנו הנאה (נדר' ה ו).  מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלים (ב"מ ז א).  מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנו כבינתי לבתי (ב"ב ט ז).  מעשה באשה אחת שבאה לפני רבי עקיבא אמרה לו ראיתי כתם וכו' (נדה ח ג).  מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו וכו' (ירוש' ברכ' ג ה).  מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש וכו' (שם ג ד).  מעשה בר' עקיבא שעשה משתה לשמעון בנו (שם ו ז).  מעשה בטבח בציפורי שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות (שם תרומ' ח ה).  מעשה בחסיד אחד שהיה מהלך בדרך וראה שני בני אדם נזקקין לכלבה (שם סנה' ו ו).  מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום (בבלי ברכ' כז:).  מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מאריך יותר מדאי (שם לד.).  מעשה  בר' חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז (שם:).  מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי (שם ס.).  מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וכו' ומת בחצי ימיו (שבת יג.).  מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז (שבת ל:).  מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי אמר לו וכו' גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב (שם).  מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה (שם נג:).  מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן וכו' (שם).  מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל ולמלון השכיבה תחת מרגלותיו (שם קכז:).  מעשה בר' אליעזר שהלך אצל רבי יוסי בן פרידא תלמידו וכו' (ערוב' יא:).  ומעשה ברשב"ג ור' יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום (פסח' ק.).  ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו (מו"ק כד.).  מעשה בר"א שגזר שלש עשרה תעניות על הצבור ולא ירדו גשמים (תענ' כה:).  מעשה בדואג בן יוסף שהניחו אביו בן קטן לאמו בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו של זהב לבית המקדש (יומ' לח:).  מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים וכו' ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם (מגי' ט.).  מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית ורבעה כלב כופרי מאחריה והכשירה רבי לכהונה (רב דימי, יבמ' נט:).  מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד והלקוהו (שם צ:).  ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו (שם).  מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלי' שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים (קדוש' סו.).  מעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה והניחתו בכד של קמח ואפאתו בפת ונתנתו לעני (רב, יט' לה.).  מעשה בבנו ובתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים וכו' אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות (הוא, שם נח.).  מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו וכו' (הוא, שם).  מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה (שם לח:).  מעשה בד' מאות ילדים שנשבו לקלון וכו' קפצו כולן ונפלו לתוך הים (גיט' נז:).  מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית (ב"ק פ.).  מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה אמרה לו אשתו ריקה אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך ונמנע (שם צד:).  מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין (ב"ב נט:).  מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל (שם קלג:).  מעשה בתלמידי ר"ע שהיו הולכים לכזיב פגעו בהן ליסטים וכו' (ע"ז כה:).  מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית שמע שיש זונה בכרכי הים וכו' עלה לישב ערום כנגדה באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו וכו' (ר' נתן, מנח' מד.).  מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים (אברים) (שמואל, בכור' מה.).  מעשה בשפחתו של ר"ג שהיתה אופה ככרות של תרומה וכו' ובדקה ומצאה טמאה (נדה ו:).  מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכות הפנימית (דא"ר ה).  מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה (מד"ר בראש' יז).  מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד (שם כ).  מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כהן גדול ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים ומלאו המחצב לפניו דינרי זהב (שם ויקר' כו).  מעשה בר' יוחנן בן ברוקא ור' אליעזר חסמא שהלכו להקביל את פני ר' יהושע בפקיעים (שם במד' יד).  מעשה בשעת השמד בחנוני אחד מישראל שהיה מבשל בשר טהור ובשר חזיר ומוכר שלא ירגישו בו שהוא יהודי (שם כ).  מעשה באדם אחד שאכל קיטנית ולא נטל ידיו וכו' (שם).  מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים נטלה הרוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין (שם, קהל', שלח לחמך).  מעשה באחד מגדולי בבל שהיה משיא בנו ברביעי שלו ועשה סעודה ומשתה לחכמים (תנחומ', שמיני ג).  מעשה בגוי אחד שרדף אחר ישראל להורגו ולא הגיעו עד שבא נחש וסיבבו והפילו (פסיק' רבתי ל). — וּמַעֲשֶׂה שֶׁפָּעַל: ומעשה שהלך ר' אליעזר אצל יוסף בן פירא לאבלין (תוספת' ערוב' א ב).  מעשה שנכנסה גרן אחת של פול במירון ובאו ושאלו את ר' עקיבא (ר' יוסי, שם דמאי ד יג).  מעשה שנתערבו לי פירות טבלים ובאתי ושאלתי את ר' טרפון (ר"ש שזורי, שם ה כב).  מעשה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים שעל יד הדרך (שם שם כד).  מעשה שהלך ר' יוחנן בן ברוקה אצל ר' יוחנן בן נורי לבית שערים ומצא גבי שאין בו ארבעים שלשת לוגין ושחה ושתה הימנו (שם תרומ' ז יד).  מעשה שהלך ר' יהושע לרומי ואמרו לו יש כאן תינוק אחד ירושלמי יפה עינים וטוב רואי ועומד לקלון (שם הורי' ב ה).  מעשה שזרע ר' שמעון איש המצפה (שני מינים) ובא לפני ר"ג (פאה ב ו).  מעשה שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה (כלא' ו ד).  מעשה בימי ר' חלפתא ור"ח בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה (תענ' ב ה).  מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון (שם ג ו).  מעשה שגזרו תענית  בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות (שם ט).  מעשה שהביאו לפני ר"ג לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים (גיט' א ה).  מעשה שבא העומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר (מנח' י ב).  מעשה שמתה שפחתו של ר"א ונכנסו תלמידיו לנחמו (ירוש' ברכ' ב ח).  אמר רשב"ג מעשה שהייתי חושש עיניי בקיסרין והתיר לי ר' יוסי ברבי לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה (שם סוכ' ב ה).  מעשה שהלך ר' אילעאי אצל ר"א בלוד אמר לו אף את משובתי הרגל (שם).  מעשה שנכנסו זקנים אצל ר' דוסא בן הרכינס לשאול לו על צרת הבת (ריב"ל, שם יבמ' א ג).  מעשה ששכרו בייתוסין שני עדי שקר להעיד על החדש שנתקדש (שם ר"ה ב   א).  מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל ר' חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים (ברכ' לד:).  מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו (תענ' יט.). — מַעֲשֶׂה וְפָעַל: מעשה והיינו מלקטים תאנים אחר אביך ואמר לנו הוו מונים (תוספת' תרומ' ג ד).  מעשה ונמצא נחש מת בתוך בור של יין ובאו ושאלו את ר' יהודה והתיר להן את הבור (שם יה).  מעשה והיינו בעין כושי והיינו אוכלין לוף למוצאי החג של שביעית על פי ר"ט (ר' יהודה, שם שבי' ד ד).  מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין שהאשה שותה ושונה וקבלנו עדותו בשני אנשים (הוא, סוט' יח:).  מעשה והוליכו ערסלא מצפורי וישראל היה (ר' יוסי, יומ' ו ג).  בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את ר' טרפון עליה ועל החלה שנטמאה ונכנס לבית המדרש ושאל (ביצ' ג ה).  מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום התבשיל ולר"ג שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה (סוכ' ב ה).  מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים (סנה' ה ב).  מעשה ומתה שפחתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו (ברכ' יו:).  מעשה ונפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי גיסטרא של צפורי לכבות (שבת קכא.).  מעשה ומת אביו של ר' צדוק בגינזק והודיעוהו לאחר שלש שנים (מו"ק כ.).  ומעשה ומת בנו של ר' יוסי בצפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו (שם כא.). — ובמשמ' עבודה, ימי הַמַּעֲשֶׂה, הימים שאדם עובד בהם עבודה, אינו שובת ממלאכתו: בין יום השביעי לששת ימי המעשה (אבא בר ירמ', ירוש' ברכ' ה ב). — ובנגוד למחשבה: כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואינן עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה שהמעשה מבטל מיד מעשה ומיד מחשבה ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה  ולא מיד מחשבה (כלים כה ט). — ובנגוד להלכה, להוראה: אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה (ב"ב קל:).  אין למדין מן ההורייה הכל מודין שאין למדין מן המעשה (שמואל, ירוש' פאה ב ו). — מַעֲשֵׂי דָבָר פלוני, כל מה שעושים בו: למה נקרא שמה בית האבן שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה (יומ' ב.). — ןבפרט במשמ' מנהגו של אדם ומה שהוא עושה בחייו לטוב או לרע: הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה (ר"ע, אבות ג יה).  (איזהו עשיר) כל שיש לו אשה נאה במעשים (הוא, שבת כה:).  כך שנו חכמים במשנה מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך (הוא, מד"ר שה"ש, הביאני).  דין (הוא) שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי מעשיי וקפחתי את פרנסתי (רשב"א, קדוש' ד יד).  אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך (ב"מ ד י).  כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ןפרט לך הכתוב באחד מהן לשבח וכו' בידוע שהוא צדיק בן צדיק (מגי' טו.).  פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו (יומ' פו.).  מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו (מו"ק טז:).  כל מי שאינו מכיר מעשיו של אברהם יכיר מעשה אבותיו של זה (ר' יוחנן, ירוש' ביכור' ג ג).  עד שלא הלכתי  אצל אברהם היה הקב"ה רואה מעשיי ומעשה בני עירי ואני צדיק ביניהם עכשיו שאני הולך אצל אברהם שמעשיו רבים על שלי איני יכול לעמוד בנחלתו (ר' חמא בר"ח, מד"ר בראש' נ).  כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם בחרישתן בזריעתן בנטיעתן וכו' (ר' לוי, שם שה"ש, חכו). —   ובהשאלה, בדברים לא בע"ח: אומרים לפרת למה אין קולך הולך אמר להם איני צריך מעשיי מודיעים אותי אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים (ר' לוי, מד"ר בראש' יו). — ועם התאר טוב, רע, מעשים טובים, מעשים רעים: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות (ר"א בן יעקב, אבות ד יא).  יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא  (ר' יעקב, שם ד יז).  גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפי"כ לא נענה אלא בתפלה (ר' אלעזר, ברכ' לב:).  עד כאן לדברי תורה מכאן ואילך למעשים טובים (ר"ל, שבת סג:).  ובנית ביתך אלו מעשים טובים (סוט' מד.).  כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים (רב, סנה' צז:).  שלחו חכמים ואמרו לה מה מעשים טובים יש בידך (ירוש' מגי' א יב).  מלמד שקינאתה במעשיה הטובים (מד"ר בראש' עא). — ובלשון יחיד: השמיעני את קולך זה מעשה הטוב (ריה"ג, מד"ר שה"ש, יונתי).  אני נותן הודיה על חלקי וכו' לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב (ר' אבון, ירוש' ברכ' ד ב).  בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין (ר"ש בר נחמני, ירוש' ברכ' ה ב).  היינו בעולם יחד שהיינו כאחד וגנבנו כאחד וגזלנו כאחד ועשינו כל מעשים רעים שבעולם כאחד (מד"ר קהלת, מעות). — ומשל, מַעֲשֵׂי אבותיו בידו, מתנהג כמו אבותיו: כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם (ברכ' ז.).  מעשה אבות יעשו בנים (משלי שועלים, אריה ובנו). — אִישׁ מַעֲשֶׂה, שעושה דברים טובים: משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה (סוט' ט טו). — מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, ראשית בריאת העולם: אין דורשין בעריות בשלשה לא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד (חגי' ב א).  זה שהוא מתגאה לומר אני דורש במעשה בראשית (ירוש' שם).  לך יי' הגדולה זו מעשה בראשית (ר' שילא, בבלי נח.).  קשה יום ירידת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית (מד"ר קהל', כל הנחלים). — ואמר הפיטן: המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית (תפל' שחר', לאל ברוך), ועי' בראשית. — מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, במרכבה שראה יחזקאל במראה הנבואה: לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול מבורך שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק (ר"י ור"ש, ברכ' כא:).  קום דרוש לנו במעשה מרכבה (שבת פ:).  אמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות וכו' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא (סוכ' כח.). — מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, פסק של בית דין, והאגרת שכתוב בה הפסק: מצא אגרות שום ואגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וכל מעשה בית דין ה"ז יחזיר (ב"מ א ח).  אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אלא מדעת שניהם (ב"ב י ד). — ובסהמ"א: כי לא נותר לפלוני זה המלוה על פלוני זה הלוה שום שטר חוב או משכונה בעולם חוץ מאותו מעשה בית דין שעשינו לו תמורת השטר הנאבד אבל כל שטר אחר שיוציא על פלוני זה חוץ מן המעשה ב"ד וכו' בטל (ר"י ברצלוני, ספ' השטר' יח).