* 1, ש"נ, מ"ר מַפּוֹת, — א) כעין מטפחת של בד וכדומ' ישתמשו בה לכסות השלחן, לכרוך או לקנח הידים בשעת אכילה וכיוצא בזה: מנהג גדול היה בירושלם מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין (רשב"ג, ב"ב צג:).  למלך שעשה סעודה וצר כל מיני סעודה במפה כיון שנכנסו האורחין ראו אותו ונפשם שביעה (ירוש' ע"ז ג א).  מקנח יד במפה ומניחה על השולחן (תוספת' ברכ' ו ג).  מקנחין בזנב הסוס ובזנב הפרה ובזנב השועל ובמפה של קוצים (שם שבת טז ח).  ככר של תרומה שהיא כרוכה במפה ונתונה בין כר לחבירו וכו' שאם נטמאת המפה נטמאת הככר (ת"כ, מצורע ד ז).  וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה (יומ' עט.).  ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו (ריב"ל, ירוש' שם ח א).  פורס מפה ומקדש (שמואל, בבלי פסח' ק.).  מהו לאכול במפה (חול' קז.). — ובמרחץ, להתנגב בה: רחץ ויצא והביאו לו את המפה מקנח את ראשו ואח"כ מקנח את כל האיברים (דא"ר י). — ולכרֹך בה ספר: ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב כדי שלא יתבזה הכתב (ר"ש בר נחמן, ירוש' מגי' א יא, שם ערוב' י ג).  אם היה (הספר) כרוך במפה או שהיה נתון בחלון (ר' אבהו, שם ג ה ).  — *מַפָּה של בתולים, שיש עליה סימני הבתולים של הכלה: רקדו לפניה שחקו לפניה העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים (כתוב' יו:). — ובסהמ"א, במשמ' גדיל שמכסין בו את השלחן בשעת האכילה: וצריך שיתן שתי מפות על השולחן והפת בינתים בערב שבת ולאחר הקידוש יסיר המפה (סמ"ג, מ"ע, סי' ל).  למה זה דומה לשולחן גדול ועליו מפה קצרה וקטנה וכו' (ר"י מודינא, צמח צדיק ב). — ואמר הפיטן: בוצעים על שתי ככרות, במפות המפוארות, בשבת ובם כל מיני פירות (ר' אברהם, אליו מי הקשה, פזמ' תימנ'). — ואמר המליץ: ויערוך אותו (את השלחן) ויפרוש עליו בלויי מפות תאמר בראותם מצאם באשפות (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ח).  ויאמר אלי אכול מה שתמצא הלילה גם המפה השולחן והמנורה עד שתמלא כרסך הנורא (שם).  וכל איש אשר יסעדנו על שלחנו קרעו מפותיו וינתקו מוסרותיו (שם יב). — ולקנוח הידים: והם מאוסים באוכלם לפי שאין להם מפה ומטפחת לנגב הידים (ר"י הכהן, מציב גבולות ב י). —  ב) *מַפָּה של דגל, המחֻברה להנס, להתֹרן: סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע ועל כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן מהם למדה המלכות להיות עושין מלס2 וצבע לכל מפה ומפה (מד"ר במדב' ב).  וכל שבט ושבט היתה צבע מפה שלו כצבע של אבנו (תנחומ' במד' יב). —  ובסהמ"א: כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו (רש"י במד' ב ב). — ג) °מַפַּת הארץ, שרשומה עליה צורה שטחית של הארץ, הרריה, נחליה, עריה וכו',   Landkarte; carte (géogr.); (geogr.) map :ולפי זה נרשם במפות (הנקרא לאנדקארט) אורך ארץ ישראל מן המערב כמו נ"ה מעלות (ישר' הלוי, אוצר נחמד, ביאור להכוזרי ב יט).  מפות הארץ המה הלוחות אשר נרשמים עליהם כל חלקי הארץ לפי מקומם כל מדינה ועיר חוה וכפר נהר וים הר וגבעה ודומיהם (מ' יאועל, למודי הטבע ג ב).  התוכנים הוועל ריצציאלי קאסיני ןשרעטער המציאו לעשות מפות הירח ושמה רושמים ומורים הימים והנהרות ההרים והעמקים של הירח (שם א ג).