מִפְרָץ
1, ש"ז, מ"ר בכנ' מִפְרָצָיו, – מִפְרַץ הַיָּם, מקום שמי הים נכנסים קצת לתוך החוף והספינות יכולות למצא להן מחסה מהסערה וכדומ' Bucht; baie; bay: אשר ישב לחוף ימים ועל מִפְרָצָיו2 ישכון (שפט' ה יז). – ואמר המשורר: על מפרציהם פרצו תנים ובין גדרות בקיעיהם נהי ישאו (רמב"ע, דיואן, על מה בגרון).
1 בערב' פרצ'ה فرضة.
2 תרגמו השבעי' διαϰοπάς, ויש נוסחה אחרת: διεξόδοις. יונתן תרגם במליצה שאינה נֹתנת פרוש המלה. ריב"ג: מג'ארי אלמיאה אי אלאנהאר, ע"ב, ובעבר': מקום שהמים נגרים שם כלומר הנהרות. רש"י: לשמור פרצות ארצו. ע"כ. וכן גם רד"ק: על מקומות הפרוצים לו בעריו ישכון שם מפחד אויבים. אך כבר העירו החדשים על השם פרצ'ה فرضة בערב' שהוא משמש במשמ' כעין פרצה בתוך שפת הים ושם תבאנה האניות, והוא כעין מבוא ים.