*, לְמַפְרֵעַ, ועם כנ' לְמַפְרֵעוֹ וכו', — מלת תה"פ,   א) במשמ' לאחור, בזמן, ההפך מן מכאן ולהבא, zurückblickend; rétrospectif- ive: ומנין שבשבעה באדר מת משה שנאמר ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום ואומר ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר יי' אל יהושע בן נון משה עבדי מת ועתה קום עבר והעם עלו מן ירדן בעשור לחדש ראשון ויחנו בגלגל מנה שלשים ושלשה יום למפרע ונמצא מת משה בשבעה באדר (תוספת' סוט' יא ח-ט).  עקרו להביא את הכלה והניחו שם אפילו זקן אחד ואפילו חולה אין צריכין לברך למפרע (שם ברכ' ד יז).  השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ וכו' וכן כתם שנמצא בחלוק מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם (נדה ז ב).  מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברה"ר טמאות (מקוא' ב ב).  ר' יוסי ור' שמעון אוסרין (לקחת יין מבין הכותים) שמא תיבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע (ירוש' דמאי ז ב).  אין מציינין על הבשר שמא יתאכל הבשר וכו' ולא נמצא מטמא את הטהרות למפרע (ר' יוסטי, שם, מע"ש ה א).  מהו דיין שעתן שאינן מטמות טהרות למפרע (שם נדה א א).  בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה (בבלי פסח' קא:).  עד זומם וכו' למפרע הוא נפסל (אביי, סנה' כז.).  נשים שאמרו חכמים דיין שעתן וכו' אין להן כתם למפרע אבל יש להן כתם מכאן ולהבא (נדה ה.).  בשעה שירד אברהם אבינו לכבשן האש וניצול יש מאומות העולם שהיו מאמינים ויש שלא היו מאמינים וכיון שירד מלך סדום לחמר וניצל התחילו מאמינים באברהם למפרע (ר' יצחק, מד"ר בראש' מב).  כל דבר ודבר שהיה (לבן) מתנה עם אבינו יעקב היה חוזר בו י' פעמים למפרע (ר"ח רבה, שם עד).  בקש אברהם (בענין חרבן סדום) לירד לו מחמשים (צדיקים) לחמשה אמר לו הקב"ה חזור בך למפרע (ר"ח בר אבא, שם מט). — ובכנ': לקט בתוך שלשים ולאחר שלשים (אם תאמר) למפריעו הוא נעשה זרע מעשר מזה על זה (אם תאמר) מיכן ולהבא אינו מעשר מזה על זה (ירוש' שבי' ב ט).  ולא למפריעו הוא קדש מכיון שהוא קדש למפריעו הוא יום הוא לילה (ר"י בר' בון, שם מגי' ב ז).  נתעצל שנים שלשה ימים ובא ומצאו חומץ למפרעו הוא נעשה חומץ או מיכן ולהבא (ר' סימון, שם גיט' ג ח).  היא חליצה היא ביאה כיון שחלץ לה נעקרה הימנה זיקת המת למפריעה, למפריעה חל עליה איסורו של המת אצל האחין (ר' יוסי, שם יבמ' א ב).  קידש אחד מן השוק את אחת מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה ופקעו ממנה קידושין חלץ לחבירתה ובא עליה למפריעה חלו עליה קדושין ((שם)). — ב)  *קרא מגלה וכיוצא בזה לְמַפְרֵעַ, מסופה לראשה: הקורא את שמע למפרע לא יצא (תוספת' ברכ' ב ג).  הקורא את המגלה למפרע לא יצא (מגי' ב א.