°, ש"ז, מ"ר מְפָרְשִׁים, —  מי שמפָרשׁ ומבאר סֵפֶר וכדומ', מְפָרְשֵׁי המקרא, התלמוד וכדומ', Ausleger; commentateur; - tator: מפרשי התורה הולכים על חמשה דרכים וכו' (ראב"ע, הקד' א לפי עה"ת). והנה אנחנו רואים כי כמה מפרשים ומעתיקים פרשו והעתיקו ספרי המקרא וסדרי המשנה והתלמוד בלשונות אחרות (ר"י א"ת, בהקד' לחו"ה). שאל אנשי זמנים הקדומים היש חכמה אשר אין לה מפרשים, הלא ספרי רפואות נסתמו עד בשכלם פרשום חכמי חרשים (ר"י חריזי, תחכמ' יז). ולעולם בכל ספרי מפרש או מחבר אשר תעיין בו הוי משתדל לדעת תחלה דרכי המפרש ההוא שמוליך בדבריו ואח"כ הוי מעיין בו (ר"י קנפטון, דרכי הגמ').