מַצֶּבֶת

ש"נ, בכנ' מַצַּבְתָּהּ, – א) כמו מַצֵּבָה א: ויצב יעקב מצבה וכו' מַצֶּבֶת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן (בראש' לה יד). – ואמר הפיטן: פרח משבטיו לשרתך עשרת, תמור עשרו לך הונו במצבת (ר' ינאי, סד' עבודה, אתה כוננת). – ב) כמו מַצֵּבָה ג: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה וכו' היא מַצֶּבֶת קברת רחל עד היום (בראש' לה יט-כ). – ובסמה"א: זאת מצבת לרא' מרת סגירה (נפשות צדיקים, מביה"ע וירמייזא). – ג) כמו מַצֵּבָה ב: ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מַצֶּבֶת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא לַמַּצֶּבֶת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה (ש"ב יח יח). — ד) מַצֶּבֶת אילן, הנטע, השתיל שנוטעים בארץ, Setzling; plant; seedling: ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מַצֶּבֶת1 בם זרע קדש מַצַּבְתָּהּ (ישע' ו יג). – ואמר המשורר: כאלון חסון כי יגע בו רעם וירוצץ צמרתו בשביב שלהבת, ותֻתש לארץ באף וזעם וערירית תשאר בו אך המצבת (יל"ג, אהבת דו"מ ד).



1  כך בנוסחה המסורה. בתרגום היוני חסרות שלשת המלים האחרונות. ותרגם היוני השם מצבת ϑήϰης, ר"ל קבר וכדומ'. עקילס תרגם מצבתה στήλωσις, ר"ל מצבה של זכרון וכדומה. ת"י: ניצבתיהון, ר"ל נטע. רש"י פרש מצבת שני פרושים, במשמ' גזע ונוף ערום, ועוד כמו נטע: אשר בעת זמן שלכת שלהן שהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולת המצבת אף הם זרע הקדש הנמצאין בה עומדין בקדושתו הם יהיו לה למצבת, ד"א מצבתה נטיעתה. ע"כ. ראב"ע חשב מצבת פֹעל, כמו נצבת, ר"ל שתתקיים. ורד"ק הביא גם הוא שני פרושים, במשמ' העמדה ובמשמ' נטע: מצבת בם פירוש העמדה וכו' פירוש מצבת כמו מטע כתרגום ויטע ונציב. ע"כ. והחדשים רֻבם אחזו בפרוש רש"י במשמ' גזע ונוף, וקצתם אמרו כי הכתוב משֻבש. ובאמת המליצה כמו שהיא בנוסחה המסורה קצת דחוקה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים