ש"נ, מ"ר מְצָדוֹת, סמ' מְצָדוֹת,  —  מקום מבֻצר בראש סלע וכדומ', Bergfeste; fort; mountain fort:  מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת הַמְּצָדוֹת  (שפט' ו ב). וישב דוד במדבר בַּמְּצָדוֹת וישב בהר במדבר זיף (ש"א כג יד).  הלוא דוד מסתתר עמנו בַמְּצָדוֹת בחרשה בגבעת החכילה (שם יט). ויעל דוד משם וישב בִּמְצָדוֹת עין גדי (שם כט).  הוא מרומים ישכן מְצָדוֹת סלעים משגבו (ישע' לג יו).  אשר בחרבות בחרב יפלו וכו' ואשר בַּמְּצָדוֹת ובמערות בדבר ימותו (יחזק' לג כז). חדלו גבורי בבל להלחם ישבו בַּמְּצָדוֹת נשתה גבורתם (ירמ' נא ל). נלכדה הקריות וְהַמְּצָדוֹת נתפשה1 והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה (שם מח מא).