מֻצָּב
ש"ז, — א) מקום עשוי מעפר או בנין להחיל שעֹמד עליו לנפץ החומה: וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מֻצָּב והקימתי עליך מצרות (ישע' כט ג). — ב) כמו מַצֵּבָה: וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מֻצָּב אשר בשכם (שפט' ט ו).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.