ש"ז, — כמו מְצָדָה: וישב דוד בַּמְצָד על כן קראו לו עיר דויד (דהי"א יא ז).  ומן הגדי נבדלו אל דויד לַמְצַד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה (שם יב ט). ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד לַמְצָד לדויד (שם יז). —  ואמר הפיטן:  צר ומצוק מכל צד, צאן נדחה מאין מצד, פנו לימין ויגזור מעצד, פחד משמאל וציד הצד (רשב"י הבבלי, תבוא לפניך, סליח' יום א). — ומ"ר °מְצָדִים: וגרים גֹרשו מבית מכונם אלהים יעשה להם מצדים, ובית האהבה יבנה ותוכו מנוחה ימצאו רגלי מנֻדים (רשב"ג, אהה לי מזמן).