1, כֶּלִי, ש"ז, בכנ' כֶּלְיְךָ, מ"ר כֵּלִים, כְּלֵי, כֵּלַי, כֵּלֵינוּ, כֵּלֶיךָ, כְּלֵיכֶם, כֵּלָיו, כֵּלֶיהָ, כְּלֵיהֶם, — א) כל דבר עשוי מבגד או מעץ או מחמר או מתכת ונועד לתשמיש מיוחד, Gerät; ustensile; utensil: כי מששת את כל כֵּלַי מה מצאת מכל כְּלֵי ביתך בראש' לא לז.  קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועינכם אל תחס על כְּלֵיכֶם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא שם מה יט-כ.  ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כְּלֵי כסף וּכְלֵי זהב ושמלה שמות ג כב.  כי יתן איש אל רעהו כסף או כֵּלִים לשמר שם כב ו.  לכל כְּלֵי המשכן בכל עבדתו שם כז יט.  והזה על האהל ועל כל הַכֵּלִים ועל הנפשות אשר היו שם במד' יט יח.  ואת כְּלֵי הזהב (עפלי הזהב ועכברי הזהב הנזכרים למעלה) אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ש"א ו ח.  ובידו היו כְּלֵי כסף וּכְלֵי זהב וּכְלֵי נחשת ש"ב ח י.  וכל כְּלֵי בית יער הלבנון זהב סגור מ"א י כא.  ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כְּלֵי הקטן מִכְּלֵי האגנות ועד כל כְּלֵי הנבלים ישע' כב כד.  הנה כְּלֵי בית יי' מושבים מבבלה וכו' לבלתי באו הַכֵּלִים הנותרים בבית יי' ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה ירמ' כז יו-יח.  כְּלֵי גולה עשי לך יושבת בת מצרים שם מו יט.  ויטלו את הַכֵּלִים אשר באניה אל הים להקל מעליהם יונ' א ה.  אם יקחו ממנו (מעץ הגפן) יתד לתלות עליו כל כֶּלִי יחזק' יה ג.  ואתה בן אדם עשה לך כְּלֵי גולה וגלה יומם לעיניהם וכו' והוצאת כֵלֶיךָ כִּכְלֵי גולה יומם שם יב ג-ד.  הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כֶּלִי משלי כה ד.  יש זהב ורב פנינים וּכְלִי יקר שפתי דעת שם כ יה.  לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כְּלִי פז איוב כח יז.  — ובתו"מ: ולשם מוציא כל כלי תשמישו שבת טז ד.  כל הכלים ניטלים בשבת שם יז א.  היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות הוא אומר כליי נטלת והוא אומר לא נטלתי אלא אחד שם.  הלוקח כלי תשמיש מן הגוים תוספתא ע"ז ח ב.  סופו (של השכור) למכור את כל חפצי ביתו ואת כל כלי תשמישו וישתייר בלא בגד ובלא תשמישי הבית תנחומא שמיני ז.  — ב) כלי שיש בו בית קבול לשים בו דבר מהדברים, יבשים או לחים, Gefäss; vase; vessel: — שק וכדומה: ויצו יוסף וימלאו את כְּלֵיהֶם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו בראש' מב כה.  ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בִּכְלִי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ש"א יז מ.  וישלח דוד את ידו אל הַכֶּלִי ויקח משם אבן ויקלע שם מט.  — וכדים וכדומה: קחו מזמרת הארץ בִּכְלֵיכֶם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים בראש' מג יא.  וכל כְּלִי חרש אשר יפל מהם אל תוכו וכו' וכל משקה אשר ישתה בכל כְּלִי יטמא ויקר' יא לג-לד.  וּכְלִי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כְּלִי עץ ישטף במים שם יה יב.  ולקח הכהן מים קדשים בִּכְלִי חרש במד' ה יז.  ונתן עליו מים חיים אל כֶּלִי שם יט יז.  כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כֶּלְיְךָ לא תתן דבר' כג כה.  לכי שאלי לך כֵּלִים מן החוץ מאת כל שכניכי כֵּלִים רקים אל תמעיטי וכו' ויצקת (השמן שבאסוך) על כל הַכֵּלִים האלה והמלא תסיעי וכו' ויהי כמלאת הַכֵּלִים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כֶּלִי ויאמר אליה אין עוד כֶּלִי ויעמד השמן מ"ב ד ג-ו.  ואדיריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כְלֵיהֶם ריקם ירמ' יד ג.  וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים ונשחת הַכְּלִי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר וישב ויעשהו כְּלִי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות שם יח ג-ד.  ונתתם (את שטרות המקנה) בִּכְלִי חרש למען יעמדו ימים רבים שם לב יד.  אספו יין וקיץ ושמן ושמו בִּכְלֵיכֶם שם מ י.  ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מִכְּלִי אל כֶּלִי שם מח יא.  אכלנו במקור נדפס 'הכלנו' הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כְּלִי ריק שם נא לד.  ונתתה אותם (את החטים וכו') בִּכְלִי אחד יחזק' ד ט.  כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בִּכְלִי טהור בית יי' ישע' סז כ.  — ובתו"מ: כלי הקדש שנקבו אם עושין הם מעין מלאכתן שהיו עושין והן שלמים מקדשין זבח' ט ז.  כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכלי זכוכית וכו' כלי חרס וכלי נתר כלים ב א.  המניח כלים תחת הצנור אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה מקוא' ד א.  לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום עוקצ' ג יב.  קשים (דברי תורה) לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית ספרי דבר' מח.  הנופח כלי זכוכית חייב משום בונה ירוש' שבת ז י ד.  הגודל כלי צורה והנופח כלי זכוכית והעושה כלי בדפוס שם.  עושין מחיצה בכלים ריקנין ובמלאין שאין דרכן להשתבר ואלו מלאים שאין דרכן להשתבר כלי מתכות ר"י אומר אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר בבלי שם קכ:.  — ומשל בתמיהה: כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול ירוש' שבת י יב ד.  — ולשתיה: וכל כְּלֵי משקה המלך שלמה זהב מ"א י כא.  קחי נא לי מעט מים בַּכְּלִי ואשתה שם יז י.  וצמת והלכת אל הַכֵּלִים ושתית מאשר ישאבון הנערים רות ב ט.  והשקות בִּכְלֵי זהב וְכֵלִים מִכֵּלִים שונים אסת' א ז.  — וכלי אכילה: האכלים בשר החזיר ופרק פגלים כְּלֵיהֶם ישע' סה ד.  — ולבשול: וּכְלִי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בִּכְלִי נחשת בשלה ומרק ושטף במים ויקר' ו כא.  — ובתו"מ: בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי זבח' צו:.  — *כלי ראשון וכלי שני, הכלי שעומד על האש והכלי שיערו אל תוכו ממנו: הכל מודין בכלי שני שהוא מותר מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני אמר ר' יוסי כאן (בכלי שני) היד שולטת וכאן אין היד שולטת ירוש' שבת ג ו:.  — ג) בגדים ותכשיטים: לא יהיה כְלִי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה דבר' כב ה.  כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כֵלֶיהָ ישע' סא י.  — ובתו"מ: ולא יפלה את כליו שבת א ג.  אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס עכו"ם וכו' אמר רשב"ג נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס עכו"ם שלשה ימים קודם לשבת שם ח-ט.  לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו תענ' ד ח.  כהן גדול משמש בשמנה כלים וההדיוט בארבעה בכתונת ומכנסים מצנפת ואבנט יומ' ז ח.  המשרה את אשתו ע"י שליש וכו' נותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעלים ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה כתוב' ה ח.   היה עליה (על הסוטה) כלי זהב וקטליאות נזמים וטבעות מעבירים ממנה כדי לנוולה סוט' א ו.  לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ב"ק י ט.  זאת אומרת שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו ירוש' כתוב' ו ל ד.  אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים שבת קיד..  בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן מו"ק כז:.  ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן אם מתפחמין קימעא הן אבודין אבל כלי פשתן הארבליין כמה הם וכמה דמיהם מד"ר בראש' יט.  — כְּלֵי הבקר וכיוצא בזה, הכלים שישימו על הבקר בעת החרישה וכדומה: ראה הבקר לעלה והמרגים וּכְלֵי הבקר לעצים ש"ב כד כב.  — ובמשנ': אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית מחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר שבי' ה ו.  — ד) כלי עבודה ומלאכה, Werkzeug; instrument:  והבית בהכנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כְּלִי ברזל לא נשמע בבית בהכנתו מ"א ו ז.  וקדשתי עליך משחתים איש וְכֵלָיו וכרתו מבחר ארזיך ירמ' כב ז.  הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כְלִי למעשהו ישע' נד יו.  — כְּלִי מַפָּץ, לנפץ בו דברים: והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כְּלֵי מפצו בידו יחזק' ט ב.  — *כְּלִי אומנות, עי' *אּוּמָנוּת, והוסיפה: בשכלי אומנותו בידו וכו' כשאין כלי אומנותו בידו כתוב' כד:.  התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה מד"ר בראש' א.  — *וכְלֵי נגרות: לנגר שהיו לו כלי נגרות כיון שעמד בנו מסרה לו ירוש' ר"ה א נז:.  — ובהשאלה, תחבולה: וכלי כֵּלָיו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ישע' לב ז.  — ובהשאלה במשמ' °כל דבר שבו יעשה אדם דבר: שהוא (הרעש) כלי מכלי ההשגחה להפיכת הארצות ר"י אברבנאל, מ"א יט.  — ה) כְּלִי קטל להמית בו בע"ח בצידה ומלחמה, Waffen; arme; arms: ועתה שא נא כֵלֶיךָ תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה בראש' כו ג.  ותחגרו איש את כְּלֵי מלחמתו ותהינו  לעלת ההרה דבר' א מח.  ויסעו משם וכו' שש מאות איש חגור כְּלֵי מלחמה שופט' יח יא.  ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כְּלֵי מלאכתו ש"א ח יב.  איך נפלו גברים ויאבדו כְּלֵי מלחמה ש"ב א כז.  והקפתם על המלך סביב איש וְכֵלָיו בידו והבא אל השדרות יומת מ"ב יא ח.  בא (מלך אשור) על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כֵּלָיו ישע' י כח.  הנני מסב את כְּלֵי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל וכו' ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת ירמ' כא ד.  אשר ירדו שאול בִּכְלֵי מלחמתם יחזק' לב כז.  מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כְּלֵי מלחמה חמשים אלף דהי"א יב לג.  בכל כְּלֵי צבא מלחמה שם לז.  — כְּלֵי זעם, לכלות זעמו באויביו: באים מארץ מרחק מקצה השמים יי' וּכְלֵי זעמו לחבל כל הארץ ישע' יג ה.  — כְּלֵי מות:  ולו הכין כְּלֵי מות חציו לדלקים יפעל תהל' ז יד.  — וּכְלֵי קְרָב: טובה חכמה מִכְּלֵי קרב קהל' ט יח.  —  *כְּלֵי לָחֶם: כלי לחם אל תתן לו (לרשע) למה בם יקביל אליך ב"ס גני' יב ה.  —  נֹשֵׂא כֵלָיו, הנער שהיה נשא את כלי המלחמה של שר הצבא: ויקרא מהרה אל הנער נשא כֵלָיו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני שופט' ט נד.  ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כֵלָיו אחריו ש"א יד יג.  ויסבו עשרה נערים נשאי כְּלֵי יואב ויכו את אבשלום ש"ב יח יה.  — בֵּית הַכֵּלִים, שבו נשמרים כלי המלחמה: וישמח עליהם חזקיהו (על מלאכי מראדך) ויראם את בית נכתה וכו' ואת כל בית כֵּלָיו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו ישע' לט ב.  — ובתו"מ: כל כלי המלחמה טמאים הכידון והניקון והמגפיין והשיריון כלים יא ח.  — ו) כְּלִי נְגִינָה, musikal. Instrument: הפרטים על פי נהבל כדויד חשבו להם כְּלֵי שיר עמו' ו ה.  ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בִּכְלֵי שיר נבלים וכנרות ומצלתים דהי"א יה יו.  כל מבין בִּכְלֵי שיר דהי"ב לד יב.  — כְּלֵי עֹז: ומהללים ליי' יום ביום הלוים והכהנים בִּכְלֵי עֹז ליי' שם ל כא.  — *כְּלֵי מינים: בשירות נבל וכלי מינים וכן תאמרו בתרועה ב"ס גני' לט יה.  — ז) אניה לשוט בה: השלח בים צירים וּבִכְלֵי גמא על פני מים ישע' יח ב.  — *כלי זין, עי' זין.  — °כלי מציצה, עי' מציצה.  — °כלי הרֹבע, עי' רבע.  °כלי נחשת, עי' נחשת.  °כלי השעות: עי' שעה.  — ח) בגוף בע"ח, °כל אבר שנועד לתפקיד מיוחד, העינים הן כְּלֵי הראיה, הרגלים כְּלֵי ההליכה, וכו', Organ; =ne:   אמנם הלשון הוא כלי לדבור ומניע למזון אשר בפה אבו סהל, פי' יציר' ו.  וכליו (של הקול) כלי הדבור אשר הראשית הגרון והאחרית השפתים שם א.  והשלם ידבק בו מן המין האלהי אור שהוא נקרא השכל הפועל וכו' וישובו כליו ר"ל איברי האיש ההוא לא ישתמשו אלא במעשים היותר שלמים ובעתים היותר נכונים ובטוב שבענינים וכאלו כל כליו הם כלים לשכל הפועל לא לשכל ההיולי הנפעל שהיה בתחלה משתמש בהם כוזרי א א.  ומה שבכלל מהפליאות המורות על כונת חכם וחפץ יודע ויכול באשר שם לקטן וגדול מהם מה שהוא צריך לו מחושים נסתרים ונראים ורוחות ואיברים ושם הכלים מפיקים ראויים לרוחות ושם לצבועים מדת הגבורה וכלי הדריסה והטרף ושם לארנבת ולאיל כלי הבריחה ומדת המורך שמחשב בבריאת האיברים ותועלותיהם וערכם מן הרוחות יראה בזה מן הצדק והמדור החכמי שם ג יא.  ולפי שהרגל כלי ההליכה המשיל העיון וההשתכלות במעלה ההיא ברגל מלמד התלמיד', שמות.  לפי שטבע הכלי ההוא (אבר הזכרות) מוכן מכל שאר איברי האדם להשיחו במותרות המגונות שם, לך לך.  והוא (הלשון) כלי חוש הטעם מ' אלדבי, ש"א ד א.  — וגם בצמחים: תהיה הנפש הצומחת משמשת בכלי הצמיחה בגידול וההזנה והולדת הדומה אמונה רמה א ו.  — וכְלֵי הנפש, שעל ידם תהיינה הפעולות הנפשיות שבגוף כמו המחשבה וכדומה: שתהיה (הנפש) עצם עומד בעצמותו מתואר בתארי המלאכים והעצמים האלהיים וכליה הראשונים הצורות הרוחניות המצטיירות באמצע המוח מהרוח הנפשי כוזרי ה יב. שכבר נראה התפעל כלי הנפש מהדמיונים שהם יגיעו כלי הנפש להנעה מה הלא תראה שיחלום החולם ששוכב עם אשה ומאותו חלום יראה קרי כאלו היה עושה אותו פועל בהקיץ ר"י אברבנאל, וישלח.  — ט) בקבלה, °אורות וְכֵלִים, מדרגות התגשמות הספירות: ואח"כ ירד השפע מא"ס וכו' ונכנס עם השפע בתוך הכלי של כתר ומלא אותה וכו' והנה מה שבתוך כלי הכתר נקרא אור פנימי קבלת מהר"י סרוג.  תחלה נאצלו י"ס בבחי' עיגולים והם י' כלים ובכל כלי מהם יש בו פנימית וחיצונית ובתוך הי' כלים אלו נתלבשו י"ס עצמות האורות מהרח"ו, ע"ח, א"ק א ג.  עתה נאמר איך נתהוו הכלים אשר בהם נתלבשו וכו' כל אחד מהח' אורות המתאצלות מאדם קדמון במחשבה עליונה יעמידו וימציאו עמו העולם הראשון והמעולה הנקרא עולם הא"ס וכו' אבל באור החמשי והאחרון המתאצל ממלכות אדם קדמון וכו' והיתה מסיבה שנעשה ממנו כעין כלי וקבול הוא אותו האור העב והכבד ר"י אבוהב, תרג' שעה"ש לר"א אירירו ח א.

א) שמות ופעלים כללים:

*אֹגֶן, אגני כלים. — אזן, *אזני כלים. — אָחוֹר, *אחורים של הכלי. — בטן. — *בית אחיזה. — *בית צביעה. — בריא. — גַּב. — געל, *הגעלה. — דַּד. —  *דור במלאכת הסלים. — *דופן, דפנות. —  *זרבובית. — *חרטום. — יד, ידות הכלי. — כן, כנּי כלים. — *כפה הכלי על פיו. — כרעים. — לַהַב. —  *לִמּוּד.  — *כסוי. — מִרֵק הכלי. — נִצָּב. — פה. — צואר. — *צמיד פתיל. — *קרקר. — *רעוע. — שוּלַיִם. — שׁוף. — *שָׁלָב, שליבה, כעין דד במפתח. — שׂפה. — תוךְ, *תוכו של הכלי. — *תושבת. —  תחתית. — *תלוי. — *תלויה.

ב) שמות כלים2:

*אבּוב, של קלאים. אבנָים—  . —  אַגָּן. —  *אוכף. —  *אולר. —  *אִזְמֵל. —  אָח.  — *אִימָה. —  *אֵמוּם.  — אניה.— אֲנַךְ. —  אסוך. —  אפריון. —  *אָקוֹן. —  ארוּבה, של אופים. —  ארון.  — °אשיש, °אשישה. —  אַשְׁפָּה. —  אֵת.

  *בָּדִיד. —  *בזיך. —  *בזך. —  בית תבלים וכדומה. —  בַּקְבֻּק. —  בתולות. 

גביע. —  *גּוֹד. —  גרזן. 

דוּד. — *דָּכוֹן. — דלי. — *דף של נחתומין. — §דפופה. — *דֶּקֶר.  — דרבן. — *דרדוּר.

הֲדֹם.

*זבורית. — *זָמָם.

חבל. — *חולץ.  — *חמור, של נפחים וכדומה. — חֵמת, *חמת חלילים, נוד המזמרים. — *חסינה.  — *חצב, חצבים גדולים. — *חֲצוּבָה. — °חצין. — חֶרֶב וכו', עי' מלחמה. — *חרחור. — *חרם.  — חרמש.

טנא. — *טני.  — *טָפִי. — *טפיח.

יורה. — יַלְקוּט. — יעה. — *יקם, קמים. — *יתיך, יחזיקו בו הקדרה.

*כבכב, כסוי עשוי לכסות בו סלי הפת. — כברה. — כַּד. — *כדום, כדומים. —  *כוז. — כּוֹס. — *כופח. — *כוֶּרת. — *כוש. — כיור. — *כירה. — כירים.  — כישור.  — *כַּלְבָּה. — כְּלוּב. — *כַּלּוּב. — כלי זין. — כלי מלחמה, עי' מלחמה. — כלי נגינה, עי' נגינה — כלי עבודת אדמה, עי' אדמה. — כלי צידה, עי' ציד. — *כליבה. — *כלכלה. — כלף. — *כנה. — כסא. — *כסת. — *כף. — *כפיפה. — *כפישה. — כר. — כשיל.

מאזנים. — *מארופה. — *מַגֵּב. — *מגדל. — מגל. — מָגֵן. — *מַגְרֵד. — *מגרדת. — מְגֵרָה. — *מגרפה. — §מַגָּשׁ. — מִדָּה. — *מדוכה. — *מדף. — מוקשׁ. — מוֹרג. — מזלג. — מַזְמֵרוֹת. — מזרה. — מזרק. —  מַחְבֵא. — *מחבוט. — מחוגה. — *מחט.  — §מחלץ. — *מֵחם. — מחסום. — *מחץ. — מחרשת.  — מחתה. — מטה, עי' זה. —  *מטהרה. —  *מטלטלים. —  *מינקת. —  מכבר. —  *מכבש. —  מכונה וכליה. —  *מכחול. —  מכמרת.  —  §מַכּוּשִׁית. —  מַכְתֵּב. — מכתש. —  מַלְמַד. —  *מַלְקוֹט, של בקר. —  מלקחים. —  מנורה. —  *מניפה. —  מנקיה, מנקיות. —  *מסננת. —  מספרים. —  מסרק. —  *מַעֲבֵר. —  *מעגֵלה. —  מעדר. —  מעצד. —  מַעֲרָצָה. —  מפוּח. —  *מפסלת. —  מפץ. —  מַפְתֵּחַ. —  מצודה. —  מקבת. —  *מקדח. —  מקטרת. —  *מַקְצֵעַ. —  *מַר, *מָרָה.  — מראָה. —  *מַרְדֶה. —  *מַרְדֵעַ. —  מרחשת. —  *מריצה, כעין עגלה קטנה בגלגל אחד. —  מרכבה. —  *מַרְכּוֹףׁ. —  *מרצוף. —  מרצע. —  משבר. —  משׁוט. —  *משׁחזת. —  *משמרת. —  משפֵךְ. —  *משפֵלה. —  משׂור. —  מַשְׂרֵת. —  מתג.

נוד. —  נזם וכדומה, עי' תכשיט. —  *נַעַו. —  נפה. 

*סגנית. —  סדן. —  *סוגים, קופות גדולות מאד. —  סולם. —  סיר, סירות. — סכין. — סל וכדומה, עי' זה הערך. — סַפָּה. — ספל. — *סרג. — *סרידה.

*עביט. — עֵט. — עגלה. — *עדשׁה. — *עיר של זהב, תכשיט. — *עֲכִירִים. — עֹל, עי' זה הערך. — עלי. — *ענבל. — *עציץ. — *עָקָל. — *עקרב. — *ערֵבה. — *עריסה. — ערשׂ. — *עשׁשׁית.  — *עתר.

פח.  — *פחת. — פטישׁ. — פךְ. — פלךְ. — פֶּלֶס. — פעמון. — *פרכים.

צבת. — *צלוחית. — צלחת. — צִנָּה. — *צנור. — *צינורה. — צנצנת. — צפּחת. — *צרצור.

קב. — *קדרה.  —*קוּד.  —*קופה. — *קיתון. — *קֹלֶב. — *קלל. — *.קלת — קֶסת.  — קערה. — קרדום. — *קרויה. —  *קרפית, קרפיות. —  *קרקשׁ. —  קשׂוה,  קְשָׁוֹות.  

*רחושׁ. — רֵחַיִם. — רחת. — רסן.  — רשׁת.

שׁבךְ.  — שׁוֹט. — *שופין, עי' כלי מלאכה.  —שׁוֹפר. — *שידה. — שֻׁלחן. — *שליף. — *שׁלשׁלת. — °שָׁעוֹן. — *שפוד. — *שפופרת. — שׂק, וכו'. — שֹׁקת. — *שרפרף. — שׁרשׁרת.

תֵּבָה. — *תמחוי. — תער. — תֹף וכדומה, עי' נגינה. — *תריס. — *תרמיל.