1 עי' הערה לקמן.

2 כך במשנה שבגמ' בבלי, וכך במשניות ברב הדפוסים, וכך בר"ח כ"י שנדפס בתלמוד דפוס וילנה, וכך רש"י. אך במשנ' שבירוש', וכן בכ"י במדב"מ: במקלות, וכן בסדר עבודה לר"י בן גיאת ובערוך, וכך בפרוש ר' אליקום, במקלות (ד"ס). והנה בגמ' שם בפסקה קלען פרש ר' יוחנן כמין קליעה, ואין להכריע אם כונתו היתה לפרש רק הפעל קלען או את השם שלאחריו. ופרש ר"ח: היו תולין במוטות כמו קלע כדכתיב וכו' יקלענה בתוך כף הקלע, עכ"ל, והובאו הדברים האלה כלשונם בהערוך, ונראה מזה כי כונת ר"ח היא שהמוטות היו כמו קלע, שקולעים בו אבנים, אפס קשה לעמד על עקרו של דבר לאיזה חלק מהקלע היו דומות המקלעות או המקלות האלה. רש"י פרש וז"ל: קלען במקלעות כמין קליעה ארבעה בני אדם נושאין שני מוטות שנים לפנים שנים לאחור ומהלכים מוט אצל מוט והפר והשעיר נתונים עליהן מורכבין זה על זה וכופפן זה תחת זה כמין קליעה. ע"כ. אך קצת קשה מה צרך היה בדבר לסבך את השעיר והפר דוקא באופן זה, ועוד שהיה יותר נאות להשתמש בל"י: קלען כמקלעת וכדומה. והנה גרסת ספרי הדפוסים ור"ח ורש"י כדֵים לקיֵם הגרסה במקלעות, ופרוש מקלעות הוא מקל של הסבלים שראשו כפוף ותולין את המשא בראש הכפוף הזה. ויש לו חבר במשמ' זו בהשם מקעלא בסורית, ופרש בר בהלול בערב': ח'שבה מערקפה אלראש ירד בה אלע'נמ ויג'ד'ב בה אלאשיא, – ובעבר': עץ כפוף הראש ימשך (הרועה) בו את צאנו ויסחב בו את הדברים. וכך המלון הסורי-ערבי של הכהן הסורי יעקב מנא אלכלדאני: מקעלא עצא מעטופה אלראש, – ובעבר': מקל כפוף הראש. וכך P. Smith, Thes. Syr. p. 3684 מקעל baculus aduncus. אין איפוא שום ספק בדבר כי בלשון סורית משמש השֵם מקעל במשמ' מקל כפוף הראש, יאחז בו המחזיקו ביד מה שהוא רוצה למשך וכדומה, ולא עוד אלא שהצורה מקלעא בעצמה גם היא נמצאת בספרי הסורים והם אומרים שהיא כמו מקעלא, ומפרשים אותה בערב' באותן המלים כמו מקעלא, עי'  .P. Smith, Thes. Syr. p 3639 . ומה שמוכיח אמתות השם מקעל במשמ' זו, שהוא באמת מהלשון החיה, הוא שהוא נכנס גם בלשון הערבית ההמונית בסוריה וא"י, בקצת שנוי, והוא: מִעְקַילָה (הובא בהמלון הערבי-צרפתי של בירות, וכמו כן הצרפתי-ערבי בערך bâton, ובשני המקומות המלה מסֻמנה בסמן המלים הרגילות בערב' של סוריה ופלשתינה, שנכנסו עפי"ר מארמית ועברית). ורגלים לדבר, כי בבית המקדש היו מקלות כפופי הראש משמשים לתלות ולשא בהם את גופות הקרבנות ממקום למקום, ולפעולה זו של תליית הגוף בראש הכפוף של המקל השתמשו בפעל קלע, והשם והפעל יחד הם מלים קדומות שהיו משתמשים בהן בעבודת המקדש. וכמו שבעבר' השם הזה דומה להשם מקלעת המשמש בענין קליעות השערות, כך השם מקעלא בסורית דומה להשם קעילתא במשמ' קליעה של שערות.