מִקְלַעַת
° 1, ש"נ, – קליעה של שערות וכיוצא בזה, Haarflechte; tresse de cheveux; plait (of hair): כתמר כי ישגה רומה תלכי, כעטרת כפותיו עליו סורחת, כן מקלעות שערך תכתרנה ראשכי, בעבותות אהבה ובמעדנות נחת (יל"ג, חנה).
1 בארמית מקלעתא: מעשה בר' עקיבה שעשה לאשתו עיר של זהב חמתיה איתתיה דרבן גמליאל וקניית בה אתת ואמרת קומי בעלה אמר לה הכין הויית עבדת לי כמה דהוות עבדה ליה דהוות מזבנה מקליעתא דרישה ויהבה ליה והוא לעי באוריתא (ירוש' שבת ו א).