א. מִקְלַעַת

1, ש"נ, מ"ר מִקְלָעוֹת, סמי' מִקְלְעוֹת, – מלאכת צורות בולטות בעץ וכדומ', Skulptur, Bas-relif: וארז אל הבית פנימה מִקְלַעַת2 פקעים ופטורי צצים (מ"א ו יח). ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מִקְלְעוֹת2 כרובים ותמרת ופטורי צצים (שם כט). ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מִקְלְעוֹת2 כרובים ותמרת ופטורי צצים וצפה זהב (מ"א ו לב).וגם על פיה מִקְלָעוֹת (מ"א ז לא). – ואמר המליץ: לקח נא משרוקיו הסמדר ועוד תאכל ענבים מנטיעים, ועוד תשתה עסיס רמון ותשכב במטות שן ומקלעת פקעים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי).



1 משרש קלע, עי"ש. היחיד במוכרת אינו נמצא במקרא, ואפשר שהוא מִקְלָעָה, וקבעו צורה זו מוציאי לאור שרשי רד"ק, ברלין 1847, אך רב החדשים קבעו מִפעלת גם למוכרת.

2 עקילס תרגם διατετοϱευμένα, והוא מלאכת צורות בולטות, במתכת ועץ. ת"י: קליען. פשיט': וגלף גלופא. ריב"ג בערב': ונקש עליהמ נקושא. וכך החדשים. ועי' שרש קלע.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים