א. מִקְשָׁה

1, ש"נ, – במלאכת כסף וזהב, מוצק, לא חלול, massiv; gediegen; massif; -ve: ועשית שנים כרבים זהב מִקְשָׁה2 תעשה אתם (שמות כה יח). ועשית מנרת זהב טהור מִקְשָׁה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו (שם לא). כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מִקְשָׁה אחת זהב טהור (שם לו). ויעש שני כרבים זהב מִקְשָׁה עשה אתם משני קצות הכפרת (שם לז ז). מִקְשָׁה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו (שם יז). וזה מעשה המנרה מִקְשָׁה זהב עד ירכה עד פרחה מִקְשָׁה הוא (במד' ח ד). עשה לך שתי חצוצרת כסף מִקְשָׁה תעשה אתם (שם י ב). בכסף ובזהב ייפהו (את הפסל) במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק כתמר מִקְשָׁה המה ולא ידברו (ירמ' י ד-ה). – ואמר בן סירא: אז יריעו בני אהרן בחצצרות מקשה ויריעו וישמיעו קול אדיר להזכיר לפני עליון (ב"ס גני' נ יו). – ובמשמ' זו השתמשו בסהמ"א בלשון זה מִקְשָׁה אחת: היה מביא דפוס מרובע עשוי מארבע קרשים וכו' וממלאו אבנים וסיד וזפת ועופרת מהותך והוא נעשה מקשה אחת (רע"ב, מדות ג א). הרכבה כולה מקשה אחת כל חלק מסכים עם חלקו (רש"פ, ד' כוסות, כוס ישוע' ב).



1 לא נתברר מקור מלה זו ופרושה בדיוק, ועי' הערה לקמן.

2 תרגמו השבעים τοϱευτόςστεϱεόςἐλατός, ר"ל מוצק, מעשה פתּוּחים, רקוּע. עקילס תרגם כאן ϰεϰομμένον. סומכוס ותיאוד' ἐϰτετοϱνευμένα. ובפ' לז ז תרגם עקילס ἐλατήν. ת"י נגיד, ר"ל רקוע. ואמרו בתלמ': אין מקשה אלא מין קשה מעשה אומן מעשה קורנס (ספרי במד' סא). רסע"ג תרגם בערב' מצמתין, ר"ל מוצק, סתום, לא חלול. ריב"ג: משתויה מצמתה, – ובעבר': שוה וסתומה. וכך ראב"ע ורד"ק: שוה. רש"י שלא תעשם בפני עצמם ותחברם בראשי הכפרת לאחר עשייתם כמעשה צורפים שקורין שולדי"ר בלעז אלא הטיל זהב הרבה בתחלת עשיית הכפרת והכה בפטיש ובקורנס באמצע וראשיו בולטין למעלה וצייר הכרובים בבליטת קצותיו, מקשה בטדי"ץ בלעז כמו דא לדא נקשן. ע"כ. וכך במד' י ב: מן העשת תעשה בהקשת הקורנס. והנה לת"י אפשר ליחס פרוש מקובל, והוא גם מסכים עם אחד מתרגומי השבעים ועקילס ἐλατήν, וכעין זה גם רש"י עפ"י הענין. והחדשים שפרשו ותרגמו gedrehte, gedrechselte, אין להם שום יסוד לזה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים