ב. מִקְשָׁה

1, ש"נ, —  שדה של קִשּׁוּאִים, Gurkenfeld; champ de concombres; cucumber-field:  ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה בְמִקְשָׁה ישע' א ח. —  ובתלמ':  קטן שהניחו אביו במקשה הוא תורם ואביו מקיים על ידו ר' יהודה, תוספת' תרומ' א ד.  המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורין וכו' לא יעשנה מקשה, מקשה לא יעשנה תלתן שם ב"מ ט לב.



1 בערב' מקת'אה مقثاة.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים