ב. מְרִיא

* 1, ש"ז, מ"ר מְרִיאִים, — שֵׁם למין ממיני השֵׁדִים שאין להם שום גשם: אלו המריאים2 שברא הקב"ה את נפשותם ובא ליבראות גופן וקדש השבת ולא בראן (רבי, מד"ר בראש' ז, הוצ' ד"ר תיאודור). בו' ברא שש אדם וחוה ורמש ובהמה וחיה ומריאים3 (ר' פנחס, שם יא).



1 עי' הערה הבאה.

2 כך ברֹב כ"י, וכך הובא בערוך, וכך בר' בחיי, וכן הגרסה בספר תולדות יצחק לר"י קארו, וכך נדפס בהוצא' דר' תיאודור. ובקצת כ"י: המריאין, המריאי'. ובדפוסים הרגילים, אפילו זה של ויניציה, בהוצ' ר"א בחור, השדים. אך אין ספק בדבר כי הגרסה מריאים היא העקרית, כי עליה מעידים כתבי היד, הערוך ור' בחיי והרי"צ קארו, וכן אפילו בנוסח' הדפוסים הרגילים סוף פרשה יא, במאמר ר' פנחס שהובא אחרי זה בפנים, והגרסה השדים היתה תקון מעתיקים ומדפיסים במקום מריאים שהיא מלה לא מצויה, אך אין לשער כי באה מלה לא מצויה זו בערוך במקום שדים המצויה. ופרש הערוך מלה זו שדים, ואין לפקפק בפרוש זה כי הענין מעיד עליו, אך לא נתברר מקור השם מריאים במשמ' שדים. מוספיא גזרו, כדרכו, מיונית, אך כבר דחו זאת י' לוי וקוהוט, אפס כי גם גזרותיהם הם, מן מרא במשמ' חזק או מן מרעין בישין בארמ' שבזהר וכדומ', אינן יותר מתקבלות על הדעת מגזרתו של מוספיא. על כל פנים יש לתמה מה ראה בעל המאמר הזה להשתמש כאן בהשם מריאים במקום השם שֵׁדים שהשתמשו בו בכל מקום בכל התלמוד והמדרשים. ולכן צריך לאמר כי המריאים הם מין מיוחד ממיני השדים, והם רוחות בלי שום מלבוש גשמי, מפני שלא הספיקה השעה לברא את גופם, ואלו שאר השדים יש להם קצת גשם פחות או יותר אוירי.

3 בקצת כ"י וראמים.

חיפוש במילון: