1, ש"ז, מ"ר מְרִיאִים, סמי' מְרִיאֵי, בכנ' מְרִיאֵיכֶם, — בקר עומד על האבוס וממריאים ומפטמים אותו כדי שישמן, Mastvieh; bétail engraissé; fatling: ויזבח שור וּמְרִיא2 (ש"ב ו יג). ויזבח אדניהו צאן ובקר וּמְרִיא (מ"א א ט). ויזבח שור וּמְרִיא וצאן לרב (שם יט). למה לי רב זבחיכם יאמר יי' שבעתי עלות אילים וחלב מְרִיאִים ודם פרים וכבשים (ישע' א יא). כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מְרִיאֵיכֶם לא אביט (עמו' ה כב). אילים כרים ועתודים פרים מְרִיאֵי בשן כלם (יחזק' לט יח). — ואמר המשורר: וכמה ישישים כגובה ברושים גדולות מבקשים והם אך נכאים, תמונת גברים תבונת עירים ודעות גמולים וגשמי מריאים (רמב"ע, דיואן, כ"י בודל' 130).