מֵרִיב
ש"ז, מ"ר סמי' מְרִיבֵי, — כמו יָרִיב, מי שעושה מריבה עם זולתו: אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כִּמְרִיבֵי1 כהן (הוש' ד ד). — ואמר המשורר: ויסע ויצען ויעבר בצען וארץ כנען למבחר הררים, ותוכחות מריביו חליפות סביביו וישמע ויחריש כלא איש דברים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים).
1 כך בנוסחה המסורה, וכבר התלבטו המפרשים בפרוש המלים האלה והחדשים הגיהו הגהות מתחלפות, ונראה כי צ"ל וְעִמְּךָ ריבי כהן, אך לפי הנוסחה המסורה השתמש המשורר בשם זה.