* 1, ש"ז, — א) סוס עץ למשחק: המרכוף2 טהור הבטנון והניקטמון והאירוס הרי אלו טמאין (כלים יה ו). — ב) יד המַזְמֵרָה: ותיק כנורות והאמום של גודלי מצנפות והמרכוף3 של זמר ורביעית של אליית (כלים יו ז). ר' יהודה4 אומר מרכוף של זמר טהור שלא נעשה לשמש עם הקרקע עשה בראשו מסמר להיות תופס בו ממקום הדייש טהור (תוספת' כלי' ב"מ ה י).
1 כך נקוד במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה, וכך גם בקטע משנ' מנֻק' כ"י בודלי' Ms, heb. d 63, ובעל תויו"ט הביא גרסה ממשנ' מנֻק' ישנ': והמרכֵיף.
2 אמר רה"ג וז"ל: פי' אמרו שמצאו תלמוד כלים בארץ רומא ומצאו בו פירוש זה הדיבור סוסיא דבר גווייתא דומה לאותה שגרסנו בלאתי דבר צוותאי ואני אומר שזה מרכוף הוא כלי מארז לזמר כדכתיב ושדרות בארזים ומתרגמינן סידרא דריכפת. ע"כ. והזכיר הרא"ש הפרוש הראשון ואמר: והוא כמין סוס של עץ והליצן משים אותו בין שוקיו מכוסה בבגד מצוייר והבגד מגיע עד הארץ. ע"כ. והובאו שני הפרושים האלה בהערוך, והוסיף: ויש ששונין המרכוב טהור ומפרש העץ שבכנור שכורכין עליו החוט ומרכיבין אותו עליו. ע"כ. והרמב"ם תפס בפרוש ראשון ואמר: ומרכוף פרשׂ אלעוד ירכב עליה אלמלהיינ וילעבונ בה פי אלכיאל והו משהור ענד אהל אללעב. ע"כ. — ובעבר': ומרכוף סוס מעץ ירכבו עליו הליצנים וישחקו בו לאחיזת עינים והוא מפורסם אצל המשחקים.
3 פרש רה"ג: כלי מרכב של זמר וזה שאמרנו שיש לזמרים כמין סוס מן ארז. ע"כ. והובא פרוש זה בהערוך, והביא גרסה אחרת והמרכוב, ואמר: והמרכוב של זמר פי' בית יד של מגל מלשון לא תזמר. והרמב"ם פרש גם כאן: סוס מעץ אשר ישחקו בו המזמרים. וכן כתב ביד החזקה (רמב"ם כלים ד א): וסוס של עץ של זמר שמשחקין בו.
4 הר"ש (כלים ה ו) מביא ר' יוסי.