° 1, ש"ז, מ"ר מֶרְכָּזִים, — הנקודה האמצעית בעגול, שכָּל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, centre: נוציא עמוד על זוית נצבה מקו אד עד נקדת ט מרכז2 העגול וכו' מפני שאם נוציא קו מן המרכז עד ראש קו אד וכו' יהיה שוה לקו אט (ר"א בר חייא הנשיא, המשיחה והתשברת, סי' 33).  והנקודה הנקראת מרכז היא עמוקה מכל הנקודות הנתונות בארץ וכל הקוים הנקראים בריחים עוברים עליה (הוא, הגיון הנפש ג).  רמז לענין האלהי המחבר בין ההפכים ודמהו בהנקודה והמרכז מגוף בעל הששה צדדים ושלשה המשכים (ר"י א"ת, כוזרי ד כה).  מרכז מלה ערבית העתקנוה3 אל לשוננו לצרכנו אליה והוא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל איזה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כלם שוים וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כלם שוים היא מרכז הכדור (ר"ש א"ת, פרוש המלים הזרות שבמו"נ ).  תמונה שטחיית שמגביל אותה קו א' עגול וכו' יש בתוכה נקודה אחת מכוונת באמצעיתה וכו' היא מרכזה וכל הקוים הישרים הנמשכים בעגולה משפה אל שפה כ"א מהם נקרא יתר אלא שהעוברים מהם אל מרכזה כ"א מהם נקרא אלכסון וכולם הם שווים זה לזה (ר"י ישראלי, יסו"ע א ד).  הקשתות מהעגולות השוות וכו' הן אצל מרכזיהן או אצל איזו נקודה שתהיה מההיקף (שם לט).  נקודה המוצגת אשר סביבה תסוב הראשונה היא נקראת מצוק או מרכז (כליל החשבון ה א ג). — ובהרחבה, לכל דבר שהוא ממש בתוך מכל נקודה של דבר זולתו, מרכז הארץ, מרכז העולם, מרכז הגלגל: והרקיע סובב על מרכז הארץ ואינו מוסיף בהליכתו ביום אחד על הליכתו ביום שני (ראב"ח הנשיא, העבור א ו).  וכדור הארץ מרכז עומד באמצעיתו מבלי נטיה (ר"י א"ת, כוזרי ב ו).  שהיא במרכז הגלגל הגדול ואיננה במרכז גלגל המזלות (שם ד יג).  עצם זך דק קל קראהו גלגל האש ואחר כן גלגל האויר ואחר כן גלגל המים ואחר כן כדור הארץ אשר היא המרכז כבדה ועבתה בעבור רחקה ממקום התנועה (שם ה ב).  מצד המקיף לצד הנקודה המדומה באמצע כדור הארץ הנקראת מרכז העולם (ר"ש א"ת, יקוו המים ב).  שיהיה הסבוב לא סביב מרכז העולם (הוא, מו"נ ב כד). וירדה הארץ בכבדותה אל המרכז התיכון ושכנה (צהל בן תמים, פי' יצירה נו).  לפי שהארץ כלה במרכז אצל הגלגל (ספר העצמים לראב"ע ב).  וכל מה שיתרחק החומר מן המקיף לצד המרכז יהיה יותר עב ויותר קשה וקר (שעה"ש לאבי הרלב"ג א). — יוצא מרכז, יוצא חוץ למרכז וכו', excentrik; -rique; -ric: גלגל היקף או גלגל יוצא חוץ למרכז או שניהם יחד (ר"ש א"ת, מו"נ ב כד).  והוא שביציאת המרכז ג"כ כבר מצאנו התנועה הסבובית הגלגלית לא סביב האמצע אבל סביב נקודה נחשבת יוצאה חוץ למרכז העולם וכו' שכבר התבארו שעורי יציאת המרכזים וכו' כמה שיעורי יציאת המרכזים ההם וכו' אמנם שבתי מרכז גלגלו היוצא יבוא בין גלגלי מאדים וצדק וכו' (שם).  כי התכוני יניח שני שרשים שעליהם יבנו כל מופתי החכמה ההיא והם גלגל יוצא מרכז וגלגל הקפה וכו' ולהנחת גלגל יוצא מרכז יתחייב גם כן שתמצא תנועה סבובית סביב גשם שאינו נח קיים שהגלגל היוצא מרכז יתנועע סביב נקודה מתנועעת תמיד שלפי מה שהתבאר באגרת הרחקים מרכז גלגל יוצא המרכז של הככבים הנבוכים מהם למעלה מן היסודות בגלגל הירחי ומהם למעלה מגלגל הירח (ר"י אלבו, העקרים ד ב).  הנה השמש בגלגל יוצא מרכזו ממרכז העולם (כל מלאכ' ההגיון, הקש).  מזה הכדור הנוטה יפרד כדור יוצא המרכז נושא לגלגל הקפת הכוכבים וכו' אחר כן מזה הכדור היוצא מרכז והוא יקרא גלגל ההקפה והוא יותר חזק משאר גרם הכדור היוצא המרכז לפי שהוא יקרעהו (ראב"ד, אמונה רמה א ח).  כל גלגל מאלה שבעה המשרתים שזכרתי כלם יוצאי המרכז ולכן יש נקודה בגלגל כל אחד מהם רחוקה מאד ממרכז הארץ והיא נקראת גובה הרום (ר"י אברבנאל, שמים חדשים א).  שהגלגל הסובל שהוא היוצא מרכז משבתי וכו' מהגלגלים יוצאי המרכזים (שם). — והשתמשו במלה זו גם בהשאלה, מֶרְכָּז הממשלה, מֶרְכָּז מִסְחָרִי, וכיוצא בזה.