°, (מורכב), ש"ז, מ"ר מֻרְכָּבִים, — א) דבר מֻרְכָּב מדברים אחדים, בנגוד לפשוט: וההרכבה והחבור נראים בכל העולם ובכל חלקיו בשרשיו ובענפיו בפשוטו ובמורכבו בעליונו ובתחתונו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). וכל הנמצאים תחת השמים כחם ותולדותם כפי המערכת העליונה עם השרשים למטה וכן עם המורכבים (ראב"ע, דבר' ה כו). וכל מורכב יש לו תכלית בהתחלת השכל (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב 119). כי האדם לפי שהוא המורכב האחרון הרכבתו יותר זכה ופשוטה (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', קדוש'). כי מין האדם יש הבדל רב באישיו בצורותיהם ובמדותיהם וזה לרב ההרכבה שבו אשר בזה המין מפני שהוא המורכב האחרון (שעה"ש לאבי הרלב"ג ד). כי עניני הארץ אשר אנו מוטבעים בה הווים ונפסדים תמיד להיותם מורכבים לא פשוטים וזו סבת הפסדם (תשו' רשב"א י). — ואמר המשורר: כי לא תקום פעמים נפש חיה, כל מָרְכָּב יתפרד כל חמר ירקב, אִלו גם ישוב ולגוף חדש ירכב, הידע ידע כי הוא שכבר היה (יל"ג, האמונה והדעת). — ב) °בפרט רְפוּאָה מָרְכֶּבֶת מסממנים רבים: מורכב נפלא להוציא המוגלא (נרבוני, ארח חיים, בחליי החזה).