מַשָּׁאוֹן

1, ש"ז, — רַמָּאוּת, הסתרת המחשבה הפנימית, Betrug; tromperie; deceit: תכסה שנאה בְּמַשָּׁאוֹן 2 תגלה רעתו בקהל (משלי כו כו). — °ובמשמ' מדבר שאין בו ישוב: אשר חלק ישימון לו ושמות ומשאון וצמאון וציה (ר"ש הנגיד, הכל היום נסיעה). כמה שוטם לו משטמת שקר אכן יראה אח, יגל בו תוך עדה ובמשאון מדבר שפתותיו אח (רמב"ע, תרשיש א טו).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנסחה המסורה. ותרגמו הע' δóλον, לא בכחש. סומכוס λημματα, שחד. ת"י: במורסתא. אך לא נתברר בודאות מה פרוש מלה זו. רסע"ג: ח'לותה, ר"ל מקום סתר, שאין בו אנשים. וכעין זה ריב"ג: במשאון פמענאה כאנה קד שתר עדאותה פי מוצ'ע ח'אל לא יטלע עליה, ע"כ, ובעבר': ענינו כאלו הסתיר שנאתו במקום ריק לא יראה. רש"י: במחשך. רד"'ק: ענין חרבה ושממה. אבן יחייא: מלשון הנחש השיאני. וכך רב החדשים.

חיפוש במילון: