מַשָּׁא

ש"ז, — כמו מַשָּׁאָה, מַשֶּׁה: מַשָּׁא איש באחיו אתם נשאים (נחמ' ה ז). וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את הַמַּשָּׁא הזה (שם י). ונטש את השנה השביעי, וּמַשָּׁא כל יד (שם י לב).