ש"נ, סמי' מַשַּׁאַת, מ"ר מַשָּׁאוֹת, — חוב שיש לאדם ביד חברו, Schuld; dette; debt: כי תשה ברעך מַשַּׁאַת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו (דבר' כד י). אל תהי בתקעי כף בערבים מַשָּׁאוֹת אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך (משלי כב כו-כז). — ובסהמ"א: הלא יום וליל ממונים אנשי חיל כעורבי משאות, ואם זמן יאריכו משפט יעריכו ונגלה צדק עולמים (מנח' ב"ס, אגר' לחסדאי אבן שפרוט).