°, ש"נ, – כמו מִשְׁאָלָה: כזאת תהיה משאלת, בית והון וממשלת, ואשת נעורים משכלת (ר"י הלוי, בתולות על שירתן). בטחתי בחסד אדני, שיפגיעני בחסד אדוני, והנה סגורה הדלת, והתאחרה המשאלת (הוא, מכתב לר' יהוש' בן דוסא). תקח לך אגודה מעשב התקוה, ולענות החשק והתאוה, וסמי התוחלת, ורוש ההכנעה והמשאלת, ועשב האנחות, ועצב הרוחות וכו' (ר"י חריזי, החכמ' מח). וישאלה הבן לאב משאלת , אי שה מנחת אש מאכל מאכלת (ר' יצחק ראש ישיבה, סמא"צ, סליח' לר"ה, את אהבת אוהב).